תולדות חב״ד בארץ הקודש
קניית החצר ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
בעצם הימים האלו שבעל ה"שדי חמד" היה בחברון ולמד בבית הזה, בשנת תרס"ד, החליטו בני רומנו שבקושטא למכור את החצר עם הבית הזה. בעל ה"שדי חמד" פנה בהצעה אל הגביר החב"די ר' ישעי' ברלין מריגא, שיקנה את החצר הזאת עבור עדת חב"ד שבעיה"ק חברון, ואף פנה בנידון אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שכתב בזה אל הגביר הנ"ל והשתדל להשפיע עליו שיעשה זאת, אמנם לסיבות שונות לא בא הדבר לפועל באותה שעה:
בשנים תרס"א-ב קנה ר' ישעיה ברלין הנ"ל בנין בירושלים והקדישו לכולל חב"ד ומסרו לידי הגאון בעל ה"תורת חסד", כפי שיסופור לקמן פ"ל. כאשר פנה אליו החח"מ, בעל ה"שדי חמד", בהצעה החדשה - קניית חצר רומנו בחברון, השיב לו (המשפיע ע' קצ):
חשקה נפשי מאד לזכות במצוה רבה הזאת, וחזי מאן גברא רבא קא מסהיד עלה. אבל בעוה"ר אין העת גורם, השעות הרעות עתה במדינתנו אין לספר. זה מכבר הימים אשר עלה ברצוני לזכות במצות ישיבת א"י, באה אז לידי מ"י [מכתב יד] כ' מחו' הרה"ק הצדיק בעמ"ח שו"ת תורת חסד נ"ע, בבנין בית בירושלים עה"ק תובב"א. ואף כי אין אני בן חורין עי"ז לבטל גם מזה עתה, נקוה נא לה'.. ירום קרן ישראל בכלל ובמדינתנו וקרני בפרט, או אז אולי ביכולתי אי"ה לשים לבבי לזה, להוציא לפועל אם לא יהי' דבר האבוד חו"ש.
עוד על דבר אגרת החח"מ ומענה הרי"ב ראה "המשפיע" ע' קצב-ג; רח. אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א אגרת קעג, ובנסמן בהערות שם.
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע המשיך לעורר את הרי"ב על הדבר הזה גם אח"כ.
הוא לא ידע מהמענה שלו לחח"מ וכותב לו ביום י"ח מ"ח תרס"ה (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתעז):
לבד הטובה גשמיות לעניני חברון ת"ו הי' בזה גם כוונה רוחניות להחזיק ולהגדיל ישוב עה"ק הנ"ל אשר בה עד עתה לא יש תערובות זרות, אעל להבא ה' יודע אם יעמדו נגד המהרסים לבטל מחשבתם הרעה שרוצים לעשות שקאלע בעה"ק הנ"ל. הרב החח"מ שי' כתב לכבודו אודות החצר שרוצים לקנות למטרה הנ"ל, והציע לו שיקנה את החצר (והמוכר הי' מניח איזה סך מהמקח כי אינו רוצה בהתייסדות בית הספר) ובזה הי' מתבטל מחשבתם לע"ע וכיון דאידחי כו'. ובטח לא ענה כבודו ע"ז. אני קבלתי ג"כ מהחח"מ מכתב אודות זה לעוררו בזה.
בינתיים נפטר החח"מ בכ"ד כסלו תרס"ה, והרב החב"די בחברון, ה"ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א) הכניס עצמו לענין הזה. בקיץ תרס"ה ביקר אצר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בליובאוויטש, שציידו במכתב מיוחד אל הרי"ב הנ"ל (אג"ק שלו ח"א אגרת קלז) שבה מבקשו (גם בקשר לענין נוסף הקשור לחברון):
וידע כבודו אשר כל דברי ש"ב הרש"ל שי' כנים ונאמנים המה וכל כוונתו ורצונו רק טובת ישוב עה"ק חברון ת"ו בעזה"י ויתן כ' אזן קשבת לדבריו ויעשה כל אשר ביכולתו לטובת הענין.
בחודש תשרי תרס"ו ביקר הרשיל"א את הר"י ברלין, כדי להשפיע עליו לטובת קניית הנחלה הזאת. מחיר החצד עמדה באותה שעה על 000.25 רו"כ לערך והרי"ב הסכים לתת את החצי מהמחיר הזה. הצעת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היתה שיקנו את החצר בסך עשרת אלפים רו"כ מזומן, שיתן הרי"ב, והשאר יהי' במשכנתא, ובהצעה זו בא שיל"א אל הרי"ב, ועל המסקנה כותב שיל"א לחברון (המשפיע ע' רט):
ביום ד' שאחר יוה"כ נסעתי לריגא ובידי מכ' מכ"ק אדמו"ר שליט"א להגרי"ב שליט"א. והנה את אשר שאלתי מאיתם בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א אם אפשר לקנות בעשרה אלפים והמותר יהי' במשכנתא.. ועל המותר יעשה אקציעס [מניות] מבני חמישים חמישים רו"כ עד אלף כו"כ, וימצאו הרבה מאנ"ש ה"י אשר יקבלו האקציעס, וכמה אשר כבר הבטיחו לקבל, ובמשך שנים יגאל החצר כולו.. אחר כל ההשתדלות העצומה עם הגרי"ב נ"י זאת היתה הסכמתו, שהוא יתן המחצה במזומן אך בתנאי גמור קודם למעשה, שמחצה השני' יהי' ג"כ במזומן דוקא, באופן שיהי' נגמר הקנין וההקדש וואקף [הקדש רשמי בחוק התורכי] תומ"י בהחלט, ולא יהי' אח"כ עוד טענות וכאב ראש כלל.
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע החליט לגשת מיד למכירת המניות האמורות, אמנם באופן חוקי אי אפשר היה לעשות זאת ברוסיה. הוחלט ליסד חברה מיוחדת למטרה זו מחוץ לגבולות רוסיה ולאח"ז להעבירה ולאשרה גם ברוסיה. ההזדמנות לכך באה בשנת תרס"ז, שבמשך רובה של אותה שנה שהה, יחד עם כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בוירצבורג. שם עיבדו את פרטי תקנות החברה ואת אישורה הרשמי (ליסוד חברה זו היו מטרות נוספות, ונתבארו במפורט במבוא לאג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ד ע' 37-34. וכאן אנו דנים רק במה ששייך לקניית הנחלה בחברון). באגרת לכמה מעסקני חב"ד ברוסיה מבאר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את מטרת החברה (אג"ק שלו ח"א אגרת כ):
ברעיוני עלה ליסד פה מדינת באיערין חברה בשם קאלאזטיאנס-גיזעלשאפט "פילאנטראפיא".. לבנות בתים למען עניי ישראל זקני ת"ח או ת"ח הלומדים תורה (הכוונה בזה כסף אה"ק).. לעשות אקציעס על סכום ששים וחמשה אלפים מארק (שהם בערך שלשים אלפים וחמש מאות ושש עשרה רו"כ, ושלשים קאפ').. האקציעס הם בשביל הבית והחצר הגדול שישנו בחברון לקנות עבור ת"ת וישיבה, ודירות לעניי הכולל לכל מי שיעלה בגורל צדק. והבית הזה עולה בערך 30000 רו"כ. וכל מי שיקנה חלק שטר יהי' לו חלק בהבית, וזכות בזכות הצדקה הלזאת.
מיד עם יסוד החברה הזאת שלח שוב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שליח מיוחד אל הגביר ר' ישעיה ברלין, לקחת חלק חשוב (החצי, שדנו עליו בשנה שלפנ"ז) במניות אלו. על כך ועל המכתב שקיבל שיל"א בתחלת קיץ תרס"ז, כותב באגרת כ"ד ניסן (ח"ד אגרת תתקסד):
ר' שמואל תנחום [שוחאט מחברון] הוא פה ודעתי שיסע אי"ה לריגא לדבר עם ח"ד [חתן דודי] הר"י שי' [ברלין], וגם ישתדל לעשות עוד אנשים לזה שיצטרפו בהאקציעס.
אמנם כעת הגיע מכ' לש"ב הרב רש"ל שי' לפה שנתחדש קונה על החצר א' ממצרי' וחושש מאד כו'. את המכתב אני שולח לידידנו הרש"ג שי' [ה"ר שמואל גורארי', אחד מנגידי אנ"ש ברוסיה] וצריכים להשתדל למהר הרשיון [לחברה הנ"ל] בעזרתו ית' למען שיהי' ביכולת לעשות בזה אי"ה בהקדם.
החברה נתאשרה בקיץ תרס"ז (ראה מבוא הנ"ל ע' 36). במשך שנת תרס"ח נקנו מניות מהחברה לכמה אלפי רו"כ, אך לא באופן המספיק לקניית נחלה זו. בינתיים נפטר הגביר ר' ישעיה ברלין, בז' מנ"א ("החבצלת" תרס"ח ע' תלט), ודמי השתתפותו בקניית הנחלה לא נגבו. באה"ק כבר התפשטה השמועה שהנחלה נקנית ומחצית הסך ניתן ע"י הרי"ב (החבצלת שם) אך מיד נדפסה ההכחשה (שם ע' תקיד) "כי זה טעות". לא היתה ברירה אחרת: הנגיד ר' שמואל גורארי' הנ"ל נתן דמי קדימה 000.10 רו"כ ומותר המעות (000.12 רו"כ) נשארו במשכנתא, והחצר נקנתה בסך 22000 רו"כ (ראה בכ"ז אג"ק הנ"ל ח"ד אגרות א'כ. א'כא. א'כו). על סיכום הדברים כותב בתחלת חורף תרס"ט (שם ח"ב אגרת קצח):
במשך הזה עמד למכור אחוזה גדולה בעה"ק חברות"ו, חצר המפורסם לטובה בכל אה"ק, בו בתים הרבה ויפים וקרקע הרבה שדות וכרמים, אשר עלה לבעל החצר בסך מרובה, ועתה עמד במקח כ"ד כ"ה אלפים רו"כ. באתי בדברים אודות זה עם נדיבים אחדים. מהם שהבטיחו על המחצה מהם בשלימות, וכ"ז לא בא לידי פועל. והחלטנו לעשות אקציאנערני אבשצסטווא בשם "פילאנטראפיא" לקנות בתים באה"ק לטובת עניים ולהחזקת עוסקי תורה ויראי ד'.. אח"כ הי' ה' בעזרינו וקנינו את האחוזה הנ"ל בקיץ העבר בסך כ"ב אלפים רו"כ בלי עזר האקציעס, וכבר נעשה ת"ל הקופצע [שטר הקנין].
הסיבה שלא השתמשו במעות המניות לקניית הנחלה הזאת, כי במעות אלו קנו חצר נוספת קטנה, הסמוכה לחצר הגדולה, שעליה יסופר בפרק הבא. וכפי שמסיים באותה אגרת "עתה קנינו ת"ל עוד חצר קטן אשר בגבול החצר הגדול הנ"ל, וזה בעזר האקציעס אשר לע"ע נמכר במספר מועט".
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- מזהה
- rh-x6cyhyny
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.