תולדות חב״ד בארץ הקודש
הישיבה תורת אמת בבית רומנו
להלן פכ"ה יסופר על יסוד הישיבת "תורת אמת" בחברון, וקיומה בה במשך קרוב לשלוש שנים, מתחלת שנת תער"ב עד שלהי שנת עדר"ת. הלימודים היו בתחלה בבית שנדב הרש"ז ברלין, ושלמדה בו הישיבה "מגן אבות" - כדלעיל פ"כ ולקמן פכ"ד, ואח"כ העבירוה לחצר רומנו (ראה המשפיע ע' ערב). אמנם למקום השינה לתלמידים ולמשפחת המשפיע הנשלח ולמשרד הישיבה הוקצבו מיד חדרים מיוחדים בבית הזה. הממונה על הנהלת הבית בזמן הזה היה ר"ש הויזמן, שעל שמו היתה רשומה אז החצר כנ"ל. ולכן מיד עם קבלת ההחלטה לשלוח תלמידים מליובאוויטש לחברון, בחודש תמוז תרע"א כתב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע להכין עבורם את המקום הראוי. האגרת הזאת אליו לא הגיעה לידינו, רק האגרת שכתב בער"ח מנ"א לר' יצחק חן, שהתיישבת בתחלת אותה שנה בחברון ((אג"ק שלו ח"א אגרת לא):
אבשרו כי בחסדי השי"ת קרב כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א ליסד ישיבה בעיה"ק חברות"ו, ונפקד ועד מיוחד לזה, והוגבלו משפיע וכת חברים תלמידים נעימים המתעתדים לנסוע בקרוב, ונגביל להם בתים בחצר הגדול שלו בעיה"ק חברות"ו חמשה במספר, שלשה בדיוטא העליונה שנים עברו הרב המשפיע שליט"א, ואחת עבור קאנטור להמוסד ולכלכלת עניני הנחלאות ושנים בדיוטא התחתונה עבור חבורת תלמידים היקרים שי' הנוסעים מפה, בעזה"י בערך אחר שבת נחמו הבע"ל, וכתבתי מזה לידי"ע הנכבד הר"ר שמעון זי' הויזמאן, ובקשתיו לסדר הבתים כנ"ל ולמסור מפתחות חמשה בתים הנ"ל לכבודו, וכבודו יתקן הבתים כדרוש ללבנם ולנקותם וכו'.
חמשת הבתים הנזכרים כאן אינם אלא חמשה חדרים בתוך הבנין הגדול, שבו שתי קומות ובכל קומה 9 חדרים, כמתואר בקונטרס קריאה נאמנה שהדפיסו לרגל הקמת הישיבה (מגדל עז ע' תקנט):
העיר את רוח קדשו של מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א דליובאוויטש ובשנת תרס"ח בא"ך מנחם הוא החדש אשר יהפך לששון כו' לכל בית ישראל בב"א, קנה בעה"ק חברון ת"ו ארמון גדול ורחב ידים בית חומה נהדר מאד נעלה, אשר יכיל בקרבו שמנה עשר דיורין מפוארים על כל תשמישיהם גם שלשה בורות גדולים חצובים בו, אשר יספיקו מימיהם בשפע רב לכל הדיורין. גם שדות גדולות סביבותי' הראויות לבנות עליהן עוד הרבה דיורין. גם בית מלון גדול [הוא מקום חניה לעגלות] לעוברים ושבים שנשכר במאתים רו"כ לשנה.
בחברון של אותן הימים היו גרות משפחות רבות בבנין זה, כל משפחה בחדר אחד ששימש לחדר שינה. ומקום האכילה וכו' היה בחדר אחד גדול המיוחד לכך לכל דיירי הבנין.
הדירות (חדרים) האלו היו מושכרות באותה שעה לאנשים שונים ואף לבית המדרש של הספרדים (כמוזכר לעיל בתחלת הפרק הזה). לאחר שיצאו המשפיע והתלמידים מליובאוויטש בדרכם לחברון כתב שוב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לר"ש הויזמן על פרטי ההנהגה בדירות אלו (שם אגרת לג):
את הבה"מ לבדו ישכירו להספרדים גם על להבא, על משך שנה, כן הדירה הקטנה שעל המדריגות אל הגג הנשכרת בעשרים פראנק לספרדית א' זקינה גם אותה ישכיר על להבא על משך שנה ושאר הדיורים בכל החצר העליו (כלומר הקומה השני' אשר בה ידורו הרב המשפיע הר"ז שי' והתלמידים שמפה) לא ישכירו לשום אדם, והדרים בו מכבר ישתדל כי יפנו בהקדם האפשרי.. ושאר כל הדירות התחתונות שבחצר הגדול, והחאן [מקום חניה לעגלות, שהוא המלון הנ"ל] והחצר שמצד מבחוץ [היא החצר הקטנה שבפרק הבא] והדירות שבחצר הקטן [הם החדרים שבבליטה הבולטת מהבנין] והחנות [הוא המחסן] שתחתיו הכל ישכיר נא כבודו.. ויהי' להוצאות התיקונים הנחוצים.
כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים תער"ב-תרד"ע, במשך ימי קיומה של הישיבה "תורת אמת" בחברון.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- מזהה
- rh-v55egkck
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.