תולדות חב״ד בארץ הקודש
מצב החצר אחרי המלחמה
להלן סוף פכ"ה יסופר איך שבקיץ תרע"ד, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה, גורשו מחברון, ומארץ ישראל כולה, כל אזרחי רוסיה, ובתוכם המשפיע והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מבית רומנו.
כעבור זמן מה, נתפס כל הבנין ע"י השלטונות התורכיים. ישראל קפלן ב"התור" תרפ"ד גליון לב מסווח "בבנין הגדול, הנקרא סתמבולי, שנקנה לפני הרבה שנים ע"י האדמו"ר מליבאויץ לשם ישיבה, נמצאים כהיום בית-האסורים, בית המשפט והמשטרה העירונית".
בשנת תר"פ נסתלק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ובעלות החצר עברה לידי כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא מצדו מינה עליה את שיל"א ביו"ד שבט תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת קה):
והנני ממלא את ידו ליקח הנחלה הנזכרה בידו, להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים, עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזיקת הכל כחוק, ולפנות ולשלוח השכנים הדרים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהי'.
התוכנית היתה לקחת חזרה את הבנין ולהעביר אליה את ישיבת "תורת אמת" המחודשת, כדלקמן פל"א. אמנם מכל התוכניות האלו לא יצא דבר והבנין והחצר נשארו בידי הממשלה.
בשנת תרפ"ט עלה הכורת על הישוב כולו בפרעות הידועות, שלא שינו כלום במצב הבנין שהיו בידי הממשלה. בחצר המשיכו להתקיים בינתיים הפרדסים - עד שנת תרצ"ד, שבט"ו סיון כותב אל שיל"א (אג"ק שלו ח"ג אגרת תשכד):
ימים אלו קבלתי מכתב התמים תלמידינו הנכבד מו"ה חנוך שי' האוולין וכותב אשר ערבים התחילו לחפור סביבות חצרינו בחברון (כדי לבנות שם חנויות וכדומה) הנני כותב לו בנדון זה להניח השתדלות ולהשגיח שלא יזיקו להחצר, והנני מבקש בזה את כבוד ידידי שליט"א לסייע לו בנדון זה אם נחוץ יהי' השתדלות במוסדות הממשלה (למי ששייכים דברים אלו) אל במוסדות הצבור להגן על חצרנו שלא יחזיקו בו או במקצתו.
באותו יום כותב באותו תוכן גם לר"ח האוולין הנ"ל וגם להראי"ה קוק (שם אגרות תשכו-ז). אך מכל זה לא יצא דבר. רחבת החנויות נבנתה על השטח הבולט מהחצר לצד צפון (ראה מפה) ושם הן קיימות עד היום הזה.
בלית ברירה הסתפקו במחאה הלכתית. נוסח מוכן לכתב מחאה נמצא באוסף שיל"א:
בפנינו עדים הח"מ בא הרב זלמן הבלין שהוא בא כח הרב שניאורסאן בעל החצר הגדול הנקרא סטמבול ושאר נחלאות הסמוכים השייכים לו ואמר תהיו עדים שאני מוחה מחאה גמורה נגד פקידי משפחת תמים שבונים חנויות ונשענים על החאן השייך לחצר הנ"ל ופתחו חלונות אל החאן ואל חצר הנ"ל. דעו שאני מוחה מחאה גמורה נגד פתיחת החלונות הנ"ל ואין אני מוחל כלל אפילו על חלון אחד מהם. ודעו שאני [...] על כל הנ"ל אני דורש מהפקיד הנ"ל שיסתמו את החלונות הנ"ל שאין להם שום זכות בהם והי' זה ביום א' כ"א סיון תרצ"ה פעיקו"ת חברון תובב"א.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- מזהה
- rh-czngktf3
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.