יום ב' דחג הסוכות
הרש"ז גרליק: אדמו"ר הזקן כותב בשו"עיא: "נהגו בכל מדינות אלו שאין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט . . ואפילו ביו"ט אין נשיאת כפים אלא בתפלת מוסף כו'". אבל בארץ ישראל – בגליל נושאים כפים גם במוסף דשבת ור"ח, וביהודה – גם בכל יוםיב. ובבואי לכפר חב"ד בשנת תש"ט, נהגו כמו בגליל, עד שהעירוני שביהודה נ"כ בכל יום, ואז שאלתי על זה במכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ולא קבלתי מענה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שאדמו"ר הזקן כותב ש"אין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט", היו צריכים לנהוג כן גם בארץ ישראל, שכן, האם שמחים באה"ק יותר מבחו"ל?!
[ולהעיר גם ממה שמצינו בדברי חז"ל בכ"מיג הדגשת גודל הענין שתלמיד צריך לנהוג כרבו, וממילא יש להשתדל לנהוג כמנהגי רבותינו נשיאינויד, כולל הנהגות שנהגו בד' אמות שלהם, ובהסכמתםטו, וכידוע בגודל הענין ד"מעשה רב"טז. וא"כ, כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, לשאת כפים רק ביו"ט למוסף – כך יש לנהוג בכל אתר ואתר, גם באה"ק.
וכמו"כ בנוגע לענין השינה בסוכה – ידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא ישן בסוכה, ולכן כל ההולכים בעקבותיו צריכים לנהוג כמותויז.
ועד"ז בענין הדלקת נרות חנוכה – שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להדליקן על פתח חדרו שפנה לפרוזדור, ולא על חלון חדרו שפנה לרה"ר, אע"פ שהיתה אפשרות לכך, ולכן גם החסידים צריכים לנהוג כןיח].אבל, כיון שכבר נהגו בארץ ישראל לישא כפים גם בזמנים אחרים – יש לנהוג כן בשבתיט, דכיון שכתב אדה"ז שהטעם דנ"כ ביו"ט הוא משם שמחת יו"ט, הרי זה שייך גם לשבת, שכן, אף שמבואר בדא"חכ שיו"ט הו"ע השמחה ושבת הו"ע העונג, הרי כתב הבה"גכא שגם בשבת ישנו ענין השמחה, ומקור הדברים הוא בספריכב: "וביום שמחתכם – אלו השבתות". ולכן יעלו לדוכן גם בשחרית, ותבוא עליהם ברכהכג.
[אח"כ שאל הרש"ז גרליק אודות המנהג בא"י לומר ברכו לאחרי תפלת ערבית, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכיון שלא הובא בשו"ע אדמו"ר הזקןכד, הרי, מי שלא ינהג כן, תבוא עליו ברכה].
בא' הסעודות שאל הרש"ז גרליק אודות הטעם שאין מנהגנו בנוי סוכה, והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהסוכה צריכה להיות דירת עראי, ואם יהי' נוי סוכה, הרי זה יהי' כמו דירת קבע.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור