אגרת קנו

ב"ה, יום ג' כ"ב סיון ה'תש"ד

כבוד הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א ורב פעלים

מורה משפט ליעקב מוהרא"א שי' הכהן

שלום וברכה!

בחבילה מיוחדת הנני מחזיר לכת"ר את הס' "ועשה טוב" ות"ח על השאלה.

ראיתי שם דברים תמוהים ביותר על שיטת כו' וגדלה התמי' בפרט אחרי שהנסיון הורה במשך דורות שעברו מאז, אשר שיטה זו הקימה כמה וכמה אלפים ורבבות אנשים יר"א וכו' וכו'

אבל נתקררה דעתי בראותי שם (דף יב סע"ב) שחולק גם על מקובלים ראשונים.

וכיון דאתי לידי' ראיתי להעיר כאן בדברי הספר

א) כ' שם (יב רע"ג): שניהם (זכור ושמור) מצוה אחת מתרי"ג, (אולי מקורו מלשון הסמ"ג סוף מ"ע כט שכתב "נאמר בדברות ראשונות זכור ובאחרונות שמור ועשה אחד הוא") וצ"ע שהרי א) זכור הוא מ"ע ושמור מל"ת (וראה רמב"ן עה"ת שמות כ, ה) ואיך אפשר שיהיו מצוה אחת במנין תרי"ג, ב) זכור* מ"ע דקדוש היום בדבור או על היין (מ"ע קנ"ה בסהמ"צ להרמב"ם) ושמור הוא איסור עשיית מלאכה (רש"י ד"ה בשמירה ברכות כ, ב) אלא שלא נמנה בפ"ע כיון דמנו לא תעשה כל מלאכה (מל"ת שך).

ב) עוד כ' שם הוכחנו שדעת הזהר לברך שתי ברכות (בתפילין) וצ"ע: א) בתז"ח קרוב לסופו (בדפוס וילנא תרכ"ז הוא דף מו, ב) משמע דס"ל דהוא פלוגתת הבבלי והירושלמי והבבלי ס"ל דאין מברך אלא אחת (וכפרש"י) ומסיים שם "ומסיטרא דעמודא דאמצעיתא - לא צריך אלא ברכתא חדא" ויעויין ביאוהגר"א שו"ע או"ח סכ"ה. ב) אף אשר בש' הכוונות דרושי תפלת השחר דרוש ב' וג' הביא ב' הדיעות וביאורם ע"ד הקבלה (נזכר בד"ה ויאמר ד' אליו מי שם פה בתו"א לרבינו הזקן) אבל בפע"ח ש' התפילין פי' איתא "פ"א.. ולא יברך על ש"ר אם לא שפסק בדיבור" וקשה לומר שהי' כ' כן אם הי' דעת הזהר להיפך, ועיין מ"ח מס' הנחת תפלין פ"ג מ"ד ובשער הכולל (להרא"ד לאוואט ש"ב סק"ו).

ג) עוד כתב בדף שלאחריו (דף ב סע"ג): ויש למי שראיתי (כ"ה בסי' שער הק"ש רד"ה להבין פ' ראשונה דק"ש) כתב בשם הר"ר מהרד"ב נבג"ם תירץ לזאת הקושיא (למה לא נבה"ע מקודם) כי הזמן ג"כ נברא ומתחלה לא הי' זמן, ובאמת איני מאמין שיצא זה מן הקדוש כו' ומה יעשה הרב במד' ב"ר (הוא רפ"ג) שאמר מלמד שהי' סדר זמנים קודם ובגמרא אמרו אלפים שנה קדמה תורה לעולם כו' - ומרמז לס' מו"נ - והוא ח"ב פ"ל,

- עיין בשומר אמונים ויכוח שני סי"ז עדכ"ז -

והנה מלבד דעת הרמב"ם (שם) שהזמן נברא כ"כ בפירוש כמה מגדולי ישראל וגאוניו: רס"ג (אמונות ודעות מ"א ד"ה והראי' הד') רשב"א (שו"ת תיח) רמ"ע מפאנו (ע"מ מאכ"ח ח"א פט"ז) ספורנו בתחלת פי' עה"ת ועוד.

ובעומק יותר י"ל: דהנה ב' ענינים בזמן: זמן המשוער ונמדד (ע"י תנועה איזה שתהי') עצם המשך הזמן (והוא הנק' בל' חוקרי ישראל במו"נ ח"ב פי"ג - שיעור זמן, דמות זמן - או - בלשון ס' העיקרים פ"ב מי"ח - זמן בלתי משוער). וגם עצם המשך הזמן נברא הוא (ודלא כדעת העיקרים שם) עיין סהמ"צ לבעל הצ"צ מצות האמנת האלקות סי"א. וכ"מ בס' עשרה מאמרות (שם).

ומרז"ל דב"ר הנ"ל שלא יהי' נוטה לדעת הקדמות כבר תירצו באופנים שונים ראה עיקרים שם, בחיי ר"פ בראשית ועוד.

וע"פ דא"ח יש הפרש בין זמן לסדר זמנים שנזכר בב"ר הנ"ל, וסדר זמנים הוא דק יותר מענין הזמן (היפך מפי' בעל העיקרים) והוא שרש הזמן (וכ"מ בפרד"ס ש' ערה"כ ע' סדר זמנים ובס' עבוה"ק ח"ד פ"ה) וכמו שביאר בארוכה בס' המצות (שם) ובכ"מ.

בברכת לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה

במה שהעיר כת"ר מבכורות (נ, א) "שדר לי'" דמכאן ראי' לפדיון הבן ע"י שליח, ודלא כרמ"א (שו"ע יו"ד סש"ה סס"י) י"ל בפשיטות דרק הכסף שלח ע"י שליח, אבל פדה"ב עשה בעצמו, ויעוין בחי' רע"ק שם.

הרב מנחם שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial