אגרת כו

ב"ה עחהס"כ ה'תש"ג

כבוד ידידנו הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א

חו"ב וכו'

מהורא"א שי'

שלום וברכה!

במענה על ברכתו לשנה הבע"ל, הנה כל המברך יתברך בתוספת מרובה על העיקר בחומר ורוח, כה"ר וכב"ב שי'.

והנה כל המברך בוודאי משתדל עד כמה שתל בו שתקיים ברכתו וגם הברכה למל"ח ומחנ"י בכלל. ובטח גם כת"ר עושה ככל יכולתו בהבאת מטרות "מל"ח" ו"מחנה ישראל" - כפי שהתוה כ"ק אדמו"ר שליט"א - מן הכח אל הפועל, היינו ע"י עבודה ברוח התכנית שלהם.

וע"ד צחות י"ל ברמז השם אברהם אלי' דשמא מלתא הוא ור"מ מדייק בשמא (יומא פג, ע"ב) דבזה נרמז כללות כל ההשתלש' והעבודה.

השתל': אברם הוא אברהם הוא שכל הנעלם מכל רעיון, ח"ס, עד שצ"ל אמירה אשר אראך אראה אותך (תו"א דרושי לך לך) ואלי' הוא מלאך הברית יסוד סיומא דגופא, שליח למטה מטה (עי' ד"ה ועתה יגדל נא, עת"ר).

סדר העבודה: אברהם מז' רועים (סוכה נב, ע"ב) מים יורדים מלמעלמ"ט. ואלי' מח' נס"א מלמטלמ"ע (דרושי חנוכה).

כללות ענין העבודה: אחר חטא עה"ד העבודה היא לזכך את העולם ולהאיר את החושך אחרי אשר ז' דורות סלקו את השכינה מלמטלמ"ע (ב"ר פי"ט). וההתחלה להוריד השכינה למטה היתה ע"י אברהם שהתחיל להאיר בעולם ולכן ניתנה לו מצוות מילה כדי שעי"ז יהיו ההמשכות שע"י תומ"צ למטה בגשמיות (עי' לקו"ת לג"פ פ' לך לך ד"ה להבין בתוס' ביאור). אבל בכל זה פריעה לא ניתנה לו (יבמות ע"א ע"ב) כי בההתחלה אין עדיין מקום להמשכה כזו שעור הדק דפריעה יעכבנה (ד"ה למנצח על השמינית וקצת בי' הענין סוד"ה ואתם תהיו תר"ס).

אבל אח"כ ניתנה גם מצות פריעה, כדי שיוכל להיות גם גילוי אור הנעלה, ע"י העבודה במשך כל הדורות, שצ"ל לזה הסרת קליפה הדקה ג"כ וזכוך הגשמיות, ותכלית זיכוך הגשמיות הוא באלי' הנביא שעלה גופו בסערה (עי' סד"ה שמח תשמח דחשיב גם חנוך.

אבל יעויין תו"א ד"ה מי שם פה דחנוך אינו שייך כ"כ לעולם זה).

ובעבודה הענין דמילה ופריעה - גילוי דחצוניות ופנימיות הלב, ומלתם ומל ה"א (אגה"ק ס"ד. ביום השמע"צ עת"ר) אשר עתה הוא רק ומלתם, אבל ומל ה"א בכללות העולם יהי' בימוה"מ (אף שאברהם - ובכלל בניצוץ פרטי אפשר זה גם עכשיו - הגיע לזה (עי' תו"א ולקו"ת לג"פ ד"ה בעצם היום הזה ובי') וזהו נעשה ע"י אלי' הבא "להכין לבם" של ישראל (ל' הרמב"ם סוף הל' מלכים). וכמ"ש והשיב לב גו'.

והשי"ת יזכנו לאלתר לתשובה שלמה לאלתר לגאולה שלמה, בברכת חג שמח

הרב מנחם מענדל

שניאורסאהן

נ. ב. בענין מילה ופריעה והא דאברהם ודור המדבר לא נצטוו בפריעה יש ב' שיטות (עי' לקו"ת לג"פ ד"ה בעצם היום הזה פ"ה בהגהה וש"נ). ועפמ"ש בסהמ"צ סוף מצוות מילה ד"ה אמר הכותב, י"ל דאברהם מצ"ע לא הוצרך להעביר עור הפריעה ואדרבה,

אבל מצד עבודתו והמשכתו בעולם הטעם הוא - גם לשיטה הב' - שעדיין לא הי' הגילוי מהארה גבוה כ"כ וכנ"ל בפנים המכ'.

Kehot Publication Society · commercial