אגרת רכא

שלום וברכה!

ראיתי כתוב במאמר תשובות וביאורים (קובץ חוברת שני' ע' 22) אשר כל הכתוב בשיחות כ"ק רבנו שליט"א יש לו מקור בדרז"ל. ובודאי על אחת כמה וכמה, אשר יש מקור למה שנאמר במאמרי וספרי תורת החסידות.

ושאלתי אם יש מקור גם בתורת הנגלה, למה שכתוב בתניא אגרת התשובה פ"ז אשר ברבוי עברות קלות יכול להיות פגם כמו באיסור כרת או מיתה.

• * *

תשובה.

דוגמא להנ"ל בנגלה, ולא עוד אלא גם בהלכה למעשה: איתא בשו"ע או"ח (סי' שכ"ח סעיף י"ד): הי' חולה שיש בו סכנה צריך בשר שוחטים לו ואין אומרים נאכילנו נבלה. - ואף שאם יאכל נבלה פחות מכזית אין בזה אלא איסור בעלמא, ושחיטה בשבת הוא איסור סקילה, מ"מ שוחטים, ואחד הטעמים הוא, כי באופן כזה עובר על איסור סקילה אבל רק פעם אחת, ובאכילת נבילה יעבור על כל אכילה ואכילה אף שהוא רק איסור בעלמא (ר"ן ומג"א הובא בשו"ע רבנו שם סט"ז). ויש אומרים (ב"ח, ט"ז) דאפילו באיסור דרבנן ואפילו אם איסורו קל מאד הדין כן.

וראה ג"כ בס' לקח טוב - לר"י ענגיל - כלל ט"ו (אי רבוי הכמות מכריע האיכות) שמעיר מכמה מקומות בש"ס ע"ז. ומהם מרש"י יבמות (לב, ב) ותוד"ה קסברי סנהדרין (נ, א) 9.

ראה הערה לסי' ריט דלעיל. שוב נמצאה אגרת זו במקורה, והיא אל מוהרמ"מ מרגליות מיום ב' כ' מנ"א תש"ה. אגרות נוספות אליו - לעיל קעז, ובהנסמן בהערות שם.

במאמר תשובות וביאורים: לעיל ח"א אגרת קנד.

רק פעם אחת.. ואכילה: ראה בזה גם לקמן אגרת רנו.

9) באות כ' שם מקשה על כלל זה, דאם כן יהרג ואל יעבור גם על שאר עברות אם אונסים אותו לעבור כמה פעמים, כמו על אונס דפעם אחת בג' העברות החמורות. ולא קשה, דכבר ביאר רבנו בתניא פכ"ד דהא דיהרג ואל יעבור או יעבור ואל יהרג אינו משום קלות העברות וחומרן.