כבוד הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ כו'
א) ע"ד הנקוד של תיבת לרצות ("רך לרצות" בבקשת עננו והאוחז ביד) הנה בסי' ומחזורים הנדפסים ישנם שינויים בזה וא"א לברר מי הוא המשנה הבחור הזעצער או מי שהסידור נק' על שמו, לדוגמא בסי' שער השמים להשל"ה הוצאת אמסטרדם תע"ז - בפרקי אבות פ"ה מי"א - לרצות רי"ש פתוחה, ובהוצאת וורשא תרמ"ב רי"ש קמוצה ולמ"ד צרוי'.
אבל מצאתי להיעב"ץ בפירושו לחם נקודים לאבות שכתב: לרצות, למ"ד חירק ריש שוא ומ"ד בפתח מהכבד, משתבש.
כן בסי' עבודת ישראל, שהוגה ע"פ כמה כת"י וסי', כתב שכן הוא בסי' כת"י היותר ישן שמצא (על קלף משנת ה"א ס"ו) ועיקר.
גם בסי' שנדפס ברוסטוב (בפרקי אבות) הוא כנ"ל, ואומרים שהוגה ע"פ כ"ק אדנ"ע (אבל בסי' תו"א וסי' וורשא תרכ"ז - בפרקי אבות - הנקוד: הלמ"ד צרוי' הריש קמוצה).
בסי' רוסטוב בתפלת טל בתחלתה הלמ"ד בשב"א והריש פתוחה (וכ"כ הררא"ח שי' נאה בקונטרס הסי' שלו מדעת עצמו) כי שם הוא פועל יוצא על הארץ כמובן -
ומדי דברי בזה יש להעיר מה ששינו בתפלה לאמר רך לרצות, אף שלשון המשנה הוא נוח לרצות, וי"ל שרצו לסדר ע"פ הא"ב, ודוחק קצת.
ב) בנוסח אבינו מלכנו שבתענית צבור, הנה עד קבלי מכתבו לא הי' כל ספק בעיני שצ"ל: זכרנו לחיים טובים, וכיו"ב, בהשמטת תיבת "בספר" וכמ"ש זכרנו לחיים כו' וכתבנו בספר החיים כו', ואיזה שייכות יש לזכרון "ובספר" (גם צ"ע לפום ריהטא, אם ישנה לכתיבה בספרים אלו במשך כל השנה, לבד מעשי"ת).
וחפשתי עתה בסי' ומצאתי בסי' בית יעקב הנק' סי' היעב"ץ (לעמבערג תרס"ד) זכרנו לחיים בהשמטת "בספר" וכ"ה בסי' אוצר התפלות שהוא מדויק לפי ערך, בסי' של"ה תע"ז ובסי' בית אל שהדפיס היעב"ץ בעצמו אין א"מ לת"צ בפ"ע, אבל בסי' שער השמים (וורשא תרמ"ב) מצאתי זכרנו בספר חיים טובים כו' וכ"מ קצת דעת הרח"א ביחאווסקי בסי' אשר הדפיס (וראה זה דבר חדש מצאתי בסי' תפלה למשה וז"ל אחר תפלת שחרית: יש נוהגין לומר בת"צ א"מ וצריכין ליזהר לדלג א"מ חדש כו' והחמשה א"מ שכ' בהם כתבנו כו' ובסי' בית יעקב הנ"ל הביא ב' דעות: לדלג א"מ כתבנו וי"א לומר זכרנו, ולא זכר ע"ד א"מ חדש כלל, וכן לא זכר אם לומר "בספר", ובסי' בית אל אין לכל זה כלל).
בברכת לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub