אמרו רבותינו ז"ל: 1בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור (של יציאת מצרים) נגאלו ישראל מצרים. ומבארים ומספרים בארוכה, איך אשר למרות עול הגלות, קושי השעבוד והגזירות הקימו עדרים עדרים של בני ובנות ישראל, הקימו דור אשר הכריז בשמחה בשירה 8ובזמרה: זה א-לי ואנוהו אלקי אביו ארוממנהו.
הבטיחנו הקב"ה: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו, "כל 3אתין ונסין וגבוראן דעבד קוב"ה במצרים יעביד לון לישראל" "4ובזכות ינוקי דבי רב יתתקף חילי לאתגברא", של מלך המשיח.
וכאז כן עתה, תלוי זה בנשי ישראל, וכמבואר בהשיחה, אשר בידן הוא גורל הבנים והבנות.
תפקידן חובתן וזכותן של נשי ישראל הוא, אשר מבלי חת מחושך הגלות, קושי השעבוד והגזירות אשר רוצים לשקעות, הי' לא תהי', את נפש בנינו ובנותינו בבנינים זרים לרוח ישראל סבא, מנגדים לאמונת הוי' אחד, הנותן, לשון הוה, תורה אחת לישראל גוי אחד בארץ,
הנה יעשו את ביתן בית קדושה לשמו ית', ויבססו את חינוך בניהן ובנותיהן על יסודי התורה והמצוה.
ואז "3אימא 5עילאה יתערת.. ומלכא משיחא שארי ויכנוש גלותא מסיפי עלמא עד סייפי עלמא".
תפארת שבתפארת, ה'תשי"ב. ברוקלין, נ.י.
נדפסה כהקדמה לקונ' שיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (לקבוצת נשי ישראל בעת ביקורו בעיר ריגא יב-כ אדר תרצ"ד), שנדפסה באייר תשי"ב. והיא השיחה הנזכרת לקמן.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub