אגרת ב'תקמג

ב"ה, כ"א אדר ב', תשי"ד

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק גדול נעם לי לקבל מכתבו ממוצש"ק שושן פורים, בו כותב ע"ד מצב בריאותו שהי' שלא כדבעי ועכשיו הוטב, וכן כותב ע"ד השיעורים שיש לו. ולפלא שאינו מזכיר ג"כ אמירת תהלים לאחר התפלה שחרית (שהוא מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו תקנה השוה לכל נפש), וכן אשר משתתף בחלוקת הש"ס, שע"פ האמור בכמה מלקוטי דבורים הנדפסים ע"י מחנה ישראל שזהו מנהג עתיק והחזיק בו ופרסם אותו ג"כ נשיאנו נשיא חב"ד. ותקותי שאין זה רק חסרון בכתיבה אבל בפועל יש לו גם שיעורים הנ"ל.

וכן גם תקותי [שמה] שמשמע ממכתבו בקריאה שטחית אשר מפני שהי' מצב בריאותו שלא כדבעי נעשה חלישות בהשיעורים, הרי אין הפירוש כן, כי אדרבה אם חש בראשו כו' הרי פסקו רז"ל שאז עוסקים בתורה בתוספת. והוא מובן ע"פ המאמר אף שתורה נקראת מאכל ומזון ה"ה ג"כ מביאה רפואה לעולם, ואצל איש הישראלי שגשמיות ורוחניות יחד ילכו, הנה כשיש חלישות בגשמיות בודאי זהו הוראה גם על הרוחנית וצריך לעסוק ברפואה רוחנית היינו הוספה בלימוד התורה, שאז מקיימים הציווי תמים תהי' עם ה' אלקיך הן בגשמיות והן ברוחניות, וכמבואר בלקו"ת על פסוק זה (נצבים מה, ג).

למותר להעירו אשר בטח עינ[ו] טובה גם בשל אחרים לעוררם ולהמשיכם גם הם לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', והשי"ת יצליחו בכל הנ"ל.

בברכה לחג פסח כשר ושמח.