57

ביחוד נפלא"^לז. ומזה מובן, שעיקר הענין דתשובה תתאה קשור עם "עסק התורה והמצות בקול ודבור או מעשה" (אותיות ו"ה^לח); ותשובה עילאה, שענינה דביקות הנפש בשרשה ומקורה, היא ע"י עבודת המוח והלב^לט (אותיות י"ה^לח).

ובזה יובן היטב משנת"ל, שה"אורך" דאות ה"א (ראשונה) הוא ההמשכה ל­"עלמין סתימין", ובנפש האדם — במדות, שהן עדיין בהאדם עצמו; ואילו אותיות ו"ה מרמזות על ההמשכה ל"עלמין דאת­גליין", שזהו כפי שהאדם פועל בעולם שחוץ ממנו:

תשובה תתאה באה לתקן (נוסף על הפגמים שבנפשו) גם הקלקול שנפעל בעולם ע"י מעשיו הרעים, וכמבואר ב­ארוכה באגה"ת^לח, איך שע"י החטאים גור­מים השפעת החיות "להיכלות^מ הסט"א אשר שנאה נפשו ית'", וע"י תשובה תתאה "מחזיר^מ השפעת השכינה למקומה";

ואילו ענינה של תשובה עילאה הוא בהאדם עצמו — "לשוב^לז עד הוי' ב"ה ממש. . ולדבקה בו ית' ביחוד נפלא כמו שהיתה מיוחדת בו ית' בתכלית היחוד בטרם שנפחה ברוח פיו ית' לירד למטה ולהתלבש בגוף האדם" — שזהו כפי שהאדם מגבי' את עצמו למעלה מן ה­עולם^מא ("בטרם שנפחה. . לירד למטה"), "עד הוי' ב"ה ממש".

(משיחת ש"פ בראשית תשל"א)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org