153

ח"ס היא רק "למעלה", פעם אחת (כלומר: חכמה סתימאה שייכת לחכמה דאצילות, כידוע^ו שהחכמה מושרשת בכתר, אלא ששם החכמה היא "סתימאה"), לכן אין בכחה לנקות הפגמים; וניקוי הפגמים הוא רק מבחי' (רצון העליון) שהיא "למעלה מעלה" משם הוי'^ז.

ג. אבל צריך להבין:

מבואר בלקו"ת^ח ש"תיקון כל הפג­מים" ע"י י"ג מדות הרחמים הוא לפי ששרשן מ"מוחא סתימאה"^ט, שיש בו מע­לה על בחי' גלגלתא —

ואיך מתאים זה עם המודגש באגה"ת שהטעם שי"ג מדות הרחמים "מנקים כל הפגמים" הוא לפי שנמשכות מרצון העליון (בחי' גלגלתא), שלמעלה מחכמה סתימאה?

ד. ויש לומר כללות הביאור בזה:

בחטא — ובמילא גם בתיקון החטא ע"י תשובה — יש, בכלל, שני ענינים^י:

א) ע"י חטא מתדבק האדם עם הרע של החטא — "מלפפתו"^יא. וכיון שנשמת האדם היא "חלק שם הוי' ב"ה"^יב, נגרם עי"ז פגם גם בד' אותיות שם הוי' (שב­נפש האדם, ושלמעלה).

ב) כיון שע"י קיום מצוה, כולל גם קיום מצות לא תעשה, ממשיכים אור אלקי^יג, הרי ע"י עבירה (נוסף לכך שהרע נדבק בנפשו) חסר האור שהי' נמשך^יד ע"י קיום המצוה (הלאו)^טו.

ולכן, גם בהתיקון שע"י תשובה, אינו מספיק נקיון הנפש מלכלוך החטא (ה­

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org