משולחן הארי
שם
שם
ואף על פי שמצות הלימוד הוא בכל רגע ורגע, ונמצא שבעשיית מצוה מדברי סופרים הוא מבטל מצות עשה של תלמוד תורה, ואפילו אם גם המצוה היא של תורה הרי שניהם שקולין ואיזה שירצה יעשה שכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת, מכל מקום, כיון שהמצוה היא עוברת שאם יעסוק בתורה ולא יקיימנה תתבטל המצוה לגמרי, ובעשיית המצוה לא תתבטל מצות עשה של תורה לגמרי שהרי יכול ללמוד אחר כך, לפיכך תלמוד תורה נדחה מפני כל המצוות אפילו הן מדברי סופרים כשאי אפשר לעשותן על ידי אחרים, כמו שנתבאר ביו"ד סי' רמ"ו.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: בי"ד סי' רמ"ו – סי"ח, ועיי"ש בש"ך סקי"ח, וכנראה שזו כוונתו בציינו לשם משום מצוה עוברת. אך בהל' ת"ת פ"ד ס"ג משמע טעם אחר לכ"ז, עכ"ל. ואין זה מוכרח, כמובן1.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות פסח
- מזהה
- rh-8sfr732r
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.