משולחן הארי
סי' תמ"ח ס"א
סי' תמ"ח ס"א
ולא עוד אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס, שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח, אעפ"כ אסרוהו בהנאה, כדי שלא יניח כל אדם חמצו עד לאחר הפסח ויאמר אנוס הייתי.
נראה פשוט דמ"ש "ולא עוד אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס" קאי אתרווייהו1 (ודלא כמ"ש במ"מ וציונים דאנוס קאי רק אלא היה יכול לבערו, אבל לא היה יודע מיקרי שוגג ולא אנוס), דתרי גווני אנוס איכא, או שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח (כהכרעת רבנו לעיל סי' תל"ג סי"ב ובקו"א שם סק"ג, שחמץ שאינו ידוע אינו עובר עליו בב"י וב"י אם בדק קודם הפסח דאנוס הוא).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות פסח
- מזהה
- rh-19sz5w1w
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.