משולחן הארי
שם
שם
ואפילו לשרפה במקומה אסור, אע"פ שאינו מטלטלו ומלאכת השריפה הותרה לצורך אכילה אין אומרים שמתוך שהותרה לצורך אכילה הותרה לצורך מצוה, כיון שמן התורה אפשר לקיים המצוה בלא חילול יו"ט, דהיינו שישליכנו לנהר או לבית הכסא וכו' ולפיכך אסור לשרוף החמץ ביו"ט מן התורה, ואי אפשר לחכמים להתיר דבר האסור מן התורה.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: שמה"ת אפשר לקיים – אולי כ"ז הוא לדעת רש"י יב, ב, אבל לר"ת בתוס' ד"ה אימתי א"כ לר"י צריך שריפה דוקא לאחר זמן איסורו. ועיין סי' תמ"ה ס"ז, עכ"ל. ואיני יודע למה הוצרך לומר שהוא לדעת רש"י, והרי בסי' תמ"ה שם פסק רבנו כחכמים דלא בעינן שריפה אלא השבתתו בכל דבר.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות פסח
- מזהה
- rh-nsm0zqzv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.