משולחן הארי
שם סל"ה
שם סל"ה
ונהגו כל ישראל שמקצת זה שבוצעים מהמצה עושין בו גם כן מצוה אחרת, דהיינו שמשמרין אותו לאפיקומן. ולפיכך נכון הדבר שיהי' מקצת הזה רוב המצה, שאפיקומן היא מצוה חשובה, שהוא לנו במקום הפסח.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: עושין בה גם מצוה אח[ר]ת דהיינו – כנראה שכ"ז הוא ממשמעות הלבוש ס"ו שהוסיף ע"ש ושמרתם את המצות משמע שיש מצוה בשימור, ואולי זהו גם כוונת הרי"ף דף קי"ח והרא"ש בסוף סדר פסח בקצרה, שקראו לזה מצה דמינטרא היינו השמורה משעת בציעה. ועיין ג"כ לשון סדר מהר"ם בהגהמ"י סוף חו"מ ובוצע שני' למשמרת נתונה, ועיין ר"ס תע"ז שהוסיף השמורה תחת המפה, עכ"ל.
ובחנם נכנס לכ"ז, כי הכוונה היא למצות האפיקומן עצמה ולא למצות השמירה. ולכן ממשיך: "ולפיכך וכו' שאפיקומן היא מצוה חשובה". וזה פשוט.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות פסח
- מזהה
- rh-q43vakse
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.