מרוחניות לגשמיות ודאי עיקר החסד לפי אופן המקבל דוקא ואם אינו ראוי לחסד זה גם לחסד ברוחניות אינו ראוי ואיך יתכן שידונו אם יבוא החסד מרוחניות לגשמיות אלא בהכרח לומר שיוכל להיות שראוי לחסד ברוחניו' ולא לחסד בגשמיות וזה אינו מובן לכאורה דודאי חסד רוחני בקרבת אלקים בתורה ותפילה הרבה יותר נעלה מכל חיי העוה"ז בפרנסה וכה"ג. אך הנה יובן בהקדם תחילה בענין מלך במשפט יעמיד ארץ שעיקר המשפט הוא בסוף מעשה דוקא וגם מה שאדם נידון בכל יום הוא על המעשה וכמו שמצינו בכמה מקומות שהמעשה עיקר בכל הענינים שבתו"מ וכמ"ש בזוהר דהרהור לא עביד מידי בעובדא תלי' כו' וכתיב סוף דבר כו' את אלהים ירא כו' ואת מצותיו שמור במעשה דוקא כי זה כל האדם דמשמע כל האדם שבכל פנימי' דרצון ושכל ומדות הכל תלוי בסוף מעשה דוקא ולא המדרש עיקר אלא המעשה והלומד שלא ע"מ לעשות כו' וכידוע דהיום לעשותם ולמחר לקבל שכרם והשכר תלוי במעשה דוקא לפי שסומ"ע דוקא עבמח"ת ע"כ הסוף מעשה עיקר ומקור גם לתחילת הרצון והשכל וכו' הרוחני' וזהו טעם דמ"ד ארץ קדמה לשמי' כידוע וז"ש מלך במשפט בסוף מעשה דוקא בזה יעמיד ארץ כו' וד"ל. וביאור טעם הדברים הנה אנו רואים שהמעשה הוא העיקר יותר מן הרצון והשכל כו' שהרי אדם שידין בעצמו באיזה דבר ענין מה אם ראוי אם אינו ראוי הנה תחילה יביא אותו הדבר ברצונו אם לרצות בו אם לאו ומשפט זה אם יהי' לו רצון בד"ז ודאי ישפוט רק ע"י השכל שיפקח בעין שכלו היטיב אם ראוי אותו הדבר שיהי' לו רצון בו אם אינו ראוי ולא ירצה בו כלל ואם אינו ראוי ונכון עפ"י שכלו מיד יסלק רצונו ושכלו ממנו ואם יוכשר בשכלו ישפוט עוד הפעם אם להביא הדבר ברעיון המח' לפקח בכל פרטיו כי גם שהוכשר כללותו בשכלו עדיין מסופק בו אם לחשוב בו דרך פרט כי המחשבה למטה מן השכל ובא בהתגלות דרך פרט יותר ע"כ צריך משפט בישוב הדעת הרבה יותר ממשפט ראשון שבשכל על הרצון כי גם אם עלה כבר הרצון ומביא לרצון זה במשפט בשכל אם ראוי לרצות בו אין המשפט מתעכב כ"כ כי במהירות ישפוט השכל להן או לאו אך משפט הב' משכל למח' מפני שבא הדבר יותר למטה בפועל הגילוי צריך להתיישב במשפט זה יותר ויוכל להיות שיסיח מחשבתו ממנו לגמרי כי גם שהוכשר במשפט השכל ישאר בו הספק אם להביאו במח' וכל שבא הדבר למטה בגילוי יותר צריך משפט זמן רב יותר ובקושי יותר עד שיוגמר להן או לאו וכמו ממח' לדיבור שאנו רואים שכל מה שיעלה ברצון או שכל ומדות שבלב בהחלט גמור עכ"ז כשצריך להביא הדבר הזה בדיבור הרבה ימים ישפוט ברצונו ושכלו ולבו אם להביא הדבר בגילוי ובדיבור לזולתו כי גם שבעיניו זה הדבר נכון מאד בלי ספק אך להביאו בגילוי בדיבור שזהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור