מובדל בפ"ע והן כל וי"ו ימי המעשה שכל יום מובדל בפ"ע כמו יום א' הוא מבחי' החסד כו' ויום הב' היפוכו מבחי' הגבורה והעונג והרצון שבחו"ב הפכיי' הם זה העונג הוא בחסד דוקא כמו יהי אור וזה העונג בבחי' הדין והצמצום דוקא כמו יהי רקיע להבדיל כו' וכה"ג כל וי"ו ימות החול בכל מיני פרטיהם הכל בא בהתחלקות שונות מצד שרשם בהתחלקות התענוג ורצון לדבר זה בפרט ואין העונג שבדבר פרט זה משתווה כלל לעונג שבדבר הפרטי זולתו והוא עצמו הטעם שאין השפע ממדריגה למדריגה בא במהירות אדרבה בצמצום ודין כו' אבל בשבת הוא בחי' התכללות מכל ההפכיים כא' ממש מב' טעמים הא' מטעם עליות כל העולמות שעולין כולן כא' ממש כמ"ש וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד וא"כ עולה התענוג מכל אשר עשה כאלו הוא עונג מדבר א' אעפ"י שיש הרבה הפכיים כמו עונג שבחסד עם עונג שבדין זהו בבחי' ירידתם למטה אבל בעלותם למקור התענוג הכולל שניהם שווים ממש בלתי נפרדים כלל וכלל כמשל המלך שמקבל תענוג בנפשו מטוב וחסד שנעשה לאוהבו ובאותו אופן התענוג ממש הוא מתענג מהדין ועונש שנעשה לאויביו וכן האדם ישמח בהצלחת אוהבו ובמפלת שונאו בשמחה ועונג א' ממש לפי שבתענוג ההיולי דעצמיות הנפש אין העונג שבחו"ב הפכיים כלל ולכך גם בעליות התענוג מכל אשר עשה הכל מתכלל כא' ממש בעונ"פ והיולי וכן התענוג בשביתה שבא אל העצמות הכל משתווה בין ששובת ממלאכת הרוחני' מעולם האצי' שנק' נייחא דנשמתא בכלל בין שביתה ממלאכה הגשמי' דעולם העשי' כו' על שניהם אמר בשוה כי בו שבת וינפש כי לגבי העצמות דוינפש הכל שוין מטעם הנ"ל וד"ל וכמו"כ ג"כ בבחי' ירידת אור העונג והשעשועי' העצמיי' ביומא דשבת אחר עליית התענוג שבמע"ש כידוע בענין ב' שבתות כהלכתן כנ"ל בפי' וקראת לשבת עונג ודאי דלגבי' דוקא מתכללים כל התענוגים פרטים שבכל מדריגה דג' קוים וכל פרטיהם במהירות עצומה לאתכללא דא בדא ולאתנהרא דא מן דא כמשל ריבוי ניצוצין מחולקין שבהגיען סמוך לשלהבת גדולה יומשכו כולם באחדות והתכללות א' למקורם כו' וענין המהירו' בהתכללותם לגבי מקור כל התענוגים בא ג"כ מצד התגברות רשפי אש התענוג כי כל תענוג שבא ברשפי אש יוצא בתוקף המהירות עד שלא יוכל לעמוד על נפשו כלל לעכוב ולעצור רוחו כו' כך כאן שאמר יביע אוחו בלתי יוכלו לעמוד על עצמו כו' מטעם התגברות רשפי אש התענוג העצמי שבעצמות המאציל שיורד מעולם התענוג שבא"ס עצמו (וכן השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ בא ג"כ מעצמות השעשועים שבתורה כמ"ש בפי' אמ"ר כו') וזהו שאנו אומרים אנפהא דמלכא נהירין וכל דינין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור