וההשפעה כלל כידוע שזהו באלף השביעי ובכל שבת מאיר מיום שכולו שבת ונק' שבת דעתיקא. וזהו פי' שבתו ל' נסתר ונעלם שהוא בהעלם האין דכתר ולשם עולה שבת דבחי' החכ' שהוא בחי' ביטול עצמו הנ"ל כי גם שהוא בחי' ביטול עצמי שלמעלה מן ההשגה כנ"ל. מ"מ מאחר שנופל בו לשון ביטול הרי זה בהכרח בבחי' ביטול היש שהרי יש מי שבטל ומודה בהודאה כי מה שהחכ' נק' אין עדיין אין זה בחי' אין העצמי שהרי נק' כח מ"ה כלומר מ"ה פשפשת כו' והגם שהוא ביטול המהות כנ"ל. אך אין זה ערך לגבי עצם האין שהוא בבחי' מנוחה עצמי' הנ"ל שנק' יום שכולו שבת. וזהו מזמור שיר ליום השבת דיום השבת עצמו אומר שיר זה לגבי מקור חוצבו בבחי' אין דכתר כמ"ש והחכ' מאין תמצא שנק' עולת שבת בשבתו וגם יתפרש בו פי' הא' דלעיל דמזמור שיר זה הוא לגבי יום השבת דהיינו לגבי יום שכולו שבת ושניהם אמת כדלעיל וד"ל. וזהו טוב להודו' לה' שהודאה זו העצמי' נק' טוב מטעם הנ"ל. והעיקר הוא מטעם עלייתו למקורו ביום שכולו שבת הנ"ל שנק' טוב שהוא עולם התענוג שלמעלה מן החכ' כמו טוב טעם ודעת כו' וגם להיותו רק טוב כמ"ש אך טוב לישראל כו' דלית שמאלא בהאי עתיקא דמצד אור הכתר בחכ' מתחלק לב' קוין ימין ושמאל. אבל בעצמות אור הכתר הוא רק טוב כו' וזהו טוב להודות שהודאה וביטול העצמי דחכמה עולה למעלה בפנימי' ע"י כידוע. דפנימי' אבא עולה בפנימי' ע"י שביטול דחכ' נק' שם בחי' יש (וכמ"ש במ"א בהפרש שבין משה בחי' מ"ה דחכ' לבחי' משיח שיהי' בו אור דעתיקא מבחי' התענוג הפשוט העצמי וכמ"ש והריחו ביראת ה' דמורח ודאין וכו') וזהו הפי' האמיתי בפשט הפסוק הזה שהרי אמר בסיפא ולזמר לשמך עליון דקאי בבחי' שם אהי' דכתר שנק' עליון והוא בחי' שמו הגדול כמשי"ת בסמוך. ולפי' דלעיל ביום השבת הזה דקאי על בחי' מוחין דאבא שבז"א אין זה סמיכת ענין כלל לומר טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון דמשמע דהודאה זו ולזמר הכל במדריגה אחת רק שהודאה הוא לה' ולזמר לשמך עליון אלא הודאה זו באור אבא עצמו ולזמר כו' הוא בבחי' הכתר דהיינו גם בבחי' חכ' שבכתר שנק' ח"ס ונק' יום שכולו שבת גם הוא עולה למעלה הימנו והוא בבחי' שמך עליון. והענין הוא דגם יום שכולו שבת נק' יום השבת עכ"פ כי הרי הוא באלף השביעי שאחר וי"ו אלפי שנה כמו שבת שאחר וי"ו ימים ואעפ"י שנק' מנוחה עצמי' מ"מ נק' בשם מנוחה עכ"פ רק שהוא מנוחה עצמי' וכאשר אמר כי בו שבת וינפש מנוחה עצמי' הרי גם הוא בלשון שביתה עכ"פ ושייך בו לשון העלאה בעצמותו ממש שלא יפול לשון מנוחה עצמיית ג"כ אלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור