בא בהבל החיצון המורגש במזיגה מריבוי אופני קולות של חו"ג שהוא המרירות והחדוה מורגש' ונק' קול ערב כידוע אבל הכוונה שבניגון שהוא התפעלות שכל שבמזיגה זו מחדוה או מרירות וכה"ג הוא מבחי' הדעת שבהבל פנימית שבלב שמורכב מאמ"ר רוחני ושרשו בדעת שבראש שע"י מתפשט בפנימי' הלב כנ"ל ע"כ הי' מנגן ר"מ דוקא בכל מיני ניגון כו' כמו שיר משולש ומרובע שכללותן בא מחו"ג דחו"ב שכלול בדעת שנק' שיר משולש בכלל ומוחין דחו"ב נק' שיר כפול ובחי' הכת"ר נק' שיר פשוט כידוע והיינו משה מלגאו מפנימי' הלב ויעקב מלבר בקול הבל החיצון שבלב באמ"ר מורגש ולזה המשמיע קולו בתפלתו כו' וצלותא בחשאי היא בהבל פנימי' שבהתפעלות כוונה שבמוח וכמ"ש בחנה מדברת על לבה פי' על הוא מכוונה פנימי' שמאיר על הלב בהעלם בלתי מורגש כלל וד"ל). ונמצא בחי' הדעת שבמוח הראש ענין א' הוא עם בחי' הדעת שבלב כי מה שנמשך בחי' כח המושך ללב להתפעל בהבל פנימי' שבו הוא הנק' דעת המתפשט מדעת שבמוח הראש שהוא העיקר וכח המושך הזה הוא הארתו ושפעו למטה בלב וכמו שג' מוחין חב"ד הם במקורם בראש טרם שמתפשטים ע"י הדעת ללב למשוך אותו אחריהם לא נק' הדעת ברא בוכרא כו' רק כשמתפשט ומושך את הלב להתפעל התפעלות המוח נק' ברא בוכרא כו'. וב' מדריגות הללו שבדעת הוא ההפרש שבין משה לישראל כי שרש משה בדעת שבראש ושרש ישראל בדעת המתפשט ולפעמים נק' משה ברא כו' כשהוא נמשך ומתפשט ללב וכולל ו"ק דז"א בפנימי' וחיצוני' כמ"ש שש מאות אלף כו' ומ"ש הלב מבין דבינה לבא וכן יש אור החכ' בלב בבחי' שמיעה וראיה דחו"ב שזהו ענין הלב רואה ראית השכל שבמוח החכ' שבראש כמו ולבי ראה הרבה חכ' כו' והלב שומע ומבין להשגה דבינה שבמוח כו' (בל"א דיא הארץ דער הערט דעם שכל שבמוח כו') הכל נכלל בהתפשטות הדעת שבהבל הפנימי' שמושך הלב להתפעל בשכל שבמוח שהוא בחי' ראי' ושמיעה דחו"ב שבראש שזהו אמ"ר רוחני שבהבל פנימי' והוא ג"כ ענין כוונת הלב שבניגון שבלתי מורגש כנ"ל בבחי' קולו של משה (ובמ"א מבואר דקולו של משה בנקודת השכל שהוא בפנימי' אבא וקול שיר הלוים בבינה שבלב הבא מן השגה כו' וא"ז סותר לענין זה דאמ"ר שבכ"מ פנימי' הדעת כולל לחו"ב ונק' קולו של משה כו' וד"ל). והנה על בחי' אמ"ר זה אמר יביע אמ"ר כו'. וזהו יחוד בחי' ישראל ורחל בשבת דוקא כידוע שהן יחוד פנימי' מדות שבלב קלא פנימאה כו' שהוא עדיין הכל בבחי' המוחין ולא בא בגילוי במורגש בלב כלל וע"ז אזהיר בקרא דאבתרי' אין אמ"ר ואין דברים אין אמר זה דבחי' ישראל כשאר אמירן ודברים דהיינו לא כאמ"ר חיצוני המורגש בלב שהוא בחי' קלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור