אגרת א'תתקכח

ב"ה, ט' כסלו, תשי"ג

ברוקלין.

האברך ישראל ארי' שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מאדר"ח כסלו, בו כותב ע"ד פעולתו ביחד עם האברך מאיר צבי שי' בענין הצלת הילדים והילדות מן המסיתים והמדיחים ר"ל, ומסתפק אם להמשיך בזה, כיון שעד עכשיו לא פעלו כמעט כלום וכן מפריע זה את סדר הלימודים.

הנה אין ברור ממכתבו אם התחלת העבודה בזה היתה בהסכם ההנהלה או שעשו זה על דעת עצמם, כי כותב רק שעתה ההנהלה מסכמת שילכו ביום ועש"ק ועל יותר זמן יסכימו רק ע"פ מכתב ממני.

הנה מחד גיסא גודל ענין דהצלת אפילו נפש אחת מישראל אין לשער כלל, גם מה שכותב שעד עכשיו לא פעלו כלל, הנה מלבד שאי אפשר לדעת אם לא פעלו כי אין אתנו יודע עד מה והאדם הלא יראה לעינים ואינו יודע מהנעשה בלבו של חבירו, הנה גם אם אמת הדבר שלא פעלו עד עתה, הרי אפשר שהתעמולה דעד עתה היא חרישה וזריעה או נטיעה (וכמבואר בדא"ח בכ"מ החילוק דזריעה ונטיעה) להפירות שיראו בעתיד, אשר אי אפשר הם בלתי חרישה זריעה ונטיעה מוקדמת,

אבל לאידך גיסא ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע איך שלפעמים היצה"ר בא בלבוש מסוה של סערטוק משי, ובפרט אצל תלמידים העוסקים בלימוד פנימיות התורה שמנסה הוא להתלבש בכו"כ לבושים בכדי לרמות אותם, והוא ע"ד דוגמא בזעיר אנפין מהמבואר בענין די"ט כסלו, שהי' צריך להעשות דוקא ע"י אלו שיש להם בבואה דבבואה,

ובמילא בנדון שלהם צריכים הם להתייעץ עם הנהלת הישיבה היודעת התנאים על אתר ומכרת ג"כ בכשרונותיהם, ובודאי תחליט אליבא דאמת, ויודיעוני החלטתם בזה והשי"ת יתן שתהי' להצלחה.

בברכה לו ולחבירו מאיר צבי שיחיו.

נ"ב: הפ"נ המוסגר במכתבו נתקבל.

ישראל ארי': דברוסקין, לוד.

מאיר צבי שי': גרוזמן.