דעלמא נק' קצה תבל האחרון ורישא דעלמא הוא מ"ש בכל הארץ כו' והיינו מקצה העליון דכתר דא"ק וע"י כו' עד קצה האחרון דמל' דאצי' בבי"ע שנק' קצה תבל משתעי באינון דרגין גניזין וי"ל דבקצה העליון דכתר שייך לומר דמשתעי בדרגין גניזין להיות ששם נק' סדכ"ס מופלא ומכוסה כו' אבל בקצה האחרון דתבל איך שייך שם בחי' דרגין גניזין שהרי שם סוף הכל אלא הענין דזהו רבותא טפי דגם בקצה תבל דעשי' משתעי באינון דרגין גניזין באורות הנעלמו' בכתר עליון ואע"ג דלא אתיידעי גם בכתר בהיות נק' סדכ"ס מ"מ בסייפי עלמא רבותא טפי מה שמושג להם אחר ששם הוא תכלית ההסתר דאור האלקי כו' ולפי ששרש זה הכח בא מבחי' גלוי אור העצמות דקמי' כחשיכא כו' העלם וגילוי שוין כו' ע"כ גם ההעלם נגלה לפניו כו' לכך משתעי ב"נ מרישא דעלמא עד סייפי דעלמא באינון דרגין וגניזין הכל בשוה מצד הארת קום שמאיר בכל הארץ בשוה מטעם הנ"ל ולפי"ז מ"ש בכל הארץ שמאיר בכולם בשוה היינו בבחי' קום שהוא רק בחי' המשכה היולי' ועצמי' שמשפיע לגדול וקטן בשוה כו' אבל מה דמשתעי חכימי לבא שבא בדיבור והשגה יש בזה חילוקי מדריגו' מראש לסוף שנק' ב' קצוות קצה העליון עד קצה התחתון וז"ש ובקצה תבל פי' מלתא באפי נפשי' קאמר דמפני כח הקו נמשך כח הדיבור והשגה לחכימא לבא למשתעי מקצה העליון דכתר עד קצה תבל האחרון (וע"ד שאמר בשלמה וידבר מן הארז אשר בלבנון שהוא גדלות מדות שבכתר עד אזוב אשר בקיר בחי' קטנות המדות דיסוד במל' שנק' קיר כו' כמ"ש במ"א וחכמת שלמה נק' ח"ת ואיך הי' יכול לדבר בארז אשר בלבנון שהוא במדות ושכל דע"י וא"א וא"ק וכה"ג אלא משום שנא' וה' נתן חכ' לשלמה מהארת עצם אור חכמתו דשוה לפניו ראש וסוף). והנה פי' תבל הוא ארץ מיושבת בבנ"א וארץ הוא עצם הארץ כמו אנכי עשיתי ארץ וכו' וכתיב דור הולך כו' והארץ לעולם עומדת נמצא חיבור דאדם בארץ נק' תבל כמ"ש לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה כו' (והוא בחי' התכללו' דמ"ה וב"ן ב"פ גבו' גבו' עילאה וגבו' תתאה וגבורה גימט' רי"ו וב"פ רי"ו גימט' תב"ל) וכל הברואי' לבד האדם הארץ הוציאה אותם כמ"ש תדשא הארץ תוציא הארץ כו' ואדם לוקח עפרו לבד מן הארץ כו' ולמעלה ג"כ כל המלאכי' עליונים נבראו מן הארץ עילאה כמו העוף ירב זה מיכאל כו' וזהו ובקצה תבל כאשר בא בהשגת אדם דעשי' בגופו בדיבור הוא קצה האחרון לגבי עולמות הרוחני' כו'. ויש עוד פי' מליהם לשון מילוי בהעלם ולא לשון דיבור והענין הוא להיפוך דתבל מצד בחי' אדם שבו שהוא אחרון למע"ב וקדם לכולם כמ"ש אחור וקדם צרתני וכידוע דנתחב"ס דוקא לפי שהאדם אדמה לעליון מפני שהוא בבחי' התיקון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור