משולחן הארי
סי' שנ"ה ס"ז
סי' שנ"ה ס"ז
וכן ספינות קטנות שמתקצרות למטה עד כחודו של סכין וכו' אין מטלטלין בתוכו יותר מד' אמות אפילו יש במחיצותיה גובה י' טפחים ממקום שהרחיבו ד' ולמעלה, שכיון שבמקום הקצר אין לה מחיצות כלל, שכל מחיצה העשויה לחלל פחות מד' טפחים אינה מחיצה, א"כ ממקום שהרחיבו (המחיצות) ד' טפחים ולמעלה הן כמחיצות התלויות באויר, שאין להם דין מחיצה ואין אומרים בהן גוד אחית אא"כ נעשו להתיר טלטול במים כמו שיתבאר. אבל וכו' אם מילא קנים בקרקעיתן עד מקום רחבן הרי הן מחיצות כשרות (למעלה) אם יש בהן י' משם ולמעלה.
א. רבנו פסק כדעת רב הונא בגמרא שבת ק"א ע"א גבי הני ביצאתא דמישן (וכפרש"י שם דהיינו ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין), דלא אמרינן גוד אחית במים אא"כ נעשו המחיצות כדי להתיר, ודלא כרב נחמן בגמרא שם, ועיין בארוכה לקמן ס"י ובקו"א סק"א וסק"ב בטעם הדבר (ובמשנה ברורה סותר דברי עצמו בזה, דבסי' זה סקכ"ג הסכים לדברי המחבר דבעינן מחיצה העשויה להתיר דוקא, ולקמן סי' שס"ו בביה"ל ד"ה ואם אין לספינה פסק להתיר בספינות המתקצרות למטה משום גוד אחית, ולא חלי ולא מרגיש דסתראי נינהו).
והנה בתוס' שם ד"ה הני הקשו על פרש"י וז"ל: ועוד, מאי פריך לימא גוד אחית מחיצה, מה מועיל שיהא המחיצות מבחוץ, כיון שמבפנים אין שם ריוח מקום ד' ולא ניחא תשמישם, ודופן הספינה שבקצר מבטל גוד אחית כמו חלוקה במחצלת דלעיל. ועוד, מה לי מלינהו קני ואורבני, אע"ג דלא מילאן כיון דיכול למלאות חשיב רשות היחיד, כדאמר בפרק חלון משום דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש גבי מלאו כולו ביתדות, עכ"ל (ויש להעיר שב' קושיות אלו סתרי אהדדי קצת, שהרי בקושיא הא' ר"ל דלא מהני גוד אחית לאשוויי לספינות אלו רה"י, ובקושיא הב' ר"ל דאף בלא גוד אחית הוי רה"י משום דאי בעי מנח מידי ומשתמש). וכתבו דנראה כפר"ח דפירש הני ביצאתא דמישן באופן אחר.
ובחידושי הגר"ח הלוי על הרמב"ם פי"ד מהל' שבת ה"א כתב דמחלוקת רש"י ור"ח תליא במה שיש לחקור ביסוד שיעור ד' טפחים ברה"י, אם הוא משום דבעינן מקום הראוי להשתמש בו או דבעינן קרקע ד', דרש"י ס"ל דבעינן מקום הראוי להשתמש, ולהכי אי אמרינן גוד אחית שפיר חשיב הכא רה"י כיון דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש, משא"כ ר"ח ס"ל דבעינן דוקא קרקע ד', והכא אפילו אי נימא גוד אחית מ"מ ליכא קרקע ד', דהא בספינה ליכא קרקע ד', ואינה מצטרפת עם קרקע הים שתחת הספינה שהרי קרקעית הספינה מפסקת בינתיים, וגוד אחית לא מהני אלא למחיצות אבל לא לענין שיעור קרקע ד'.
והנה אף שבדבריו יישב קושייתו שם על פרש"י (דמאי מהני הא דאמרינן גוד אחית מחיצתא, והא מ"מ ליכא ד' טפחים קרקע בתוך המחיצות), אבל מ"מ קושיית התוס' במקומה עומדת, דסו"ס אין כאן מקום ד' שהרי דופן הספינה מבטלו (והוא ממש כעין קושיית הגר"ח, אלא שהגר"ח הקשה דאע"ג דאמרינן גוד אחית מ"מ לא ליהני משום דליכא ד' טפחים קרקע, וע"ז תירץ שפיר דד' טפחים קרקע לא בעינן, אבל התוס' הקשו דלא נימא גוד אחית כלל כיון שמחיצות הספינה שלמטה מבטלות החלל שבין המחיצות שמבחוץ, וע"ז לא תירץ הגר"ח ולא מידי).
ב. ונראה לבאר בהקדם ביאור שיטת רבנו בחקירת הגר"ח הנ"ל, דהנה הכא כתב רבנו דמה שהמחיצות שלמטה אין להם דין מחיצה הוא לפי שכל מחיצה העשויה לחלל פחות מד' טפחים אינה מחיצה, ומשמע שיסוד שיעור ד' טפחים ברה"י הוא משום דין מחיצה, שכדי שיהיה להמחיצות דין מחיצה צריך שיהיה ביניהן חלל ד' טפחים, אבל לעיל סי' שמ"ה ס"ג גבי עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ארבעה ומתקצר והולך למטה כתב רבנו דאף שעל ראש העמוד הוי רה"י משום גוד אחית ואנו רואים כאילו מחיצות מקיפות תחת ראש העמוד, מ"מ תחתיו אינו רה"י לפי שאין שם ריוח ד' על ד' שיהא ראוי להשתמש שם, ומשמע שיסוד שיעור ד' טפחים ברה"י הוא לפי שחלל פחות מד' טפחים אינו ראוי להשתמש בו.
ואשר על כן נ"ל דשיטת רבנו (אליבא דרש"י דפסק כוותיה) דתרווייהו בעינן, מחיצות המקיפות חלל ד' (וכמ"ש הב"י ריש הסימן בשם רש"י ותוס' דכל מחיצה נעשויה לפחות מחלל ד' אינה מחיצה, כנסמן במ"מ וציונים לס"א) ומקום ד' כדי להשתמש בו, אבל קרקע ד' (כמ"ש הגר"ח בדעת ר"ח) לא בעינן.
ואף שמקור דברי רבנו בסי' שמ"ה שתחת העמוד אינו רה"י משום דא"א להשתמש שם הוא בדברי התוס' שבת צ"ט ע"ב בסופו (כמצויין במקור דברי רבנו במג"א סק"א), ולכאורה אזלי לשיטתם בדף ק"א דמחיצות הספינה מבטלות החלל משום דלא ניחא תשמישם, ודלא כשיטת רש"י (דכוותיה פסק רבנו) דלא חייש להכי, צ"ל דס"ל לרבנו דהך דעמוד והך דספינה תרי מילי נינהו. והיינו דבהך דעמוד אף דמחיצות המקיפות חלל ד' איכא משום גוד אחית, מ"מ חסר התנאי הב' דבעינן מקום ד' להשתמש וליכא מפני העמוד שבאמצע, והתם לא שייך מנח עליה מידי ומשתמש כמו בעמוד שמלאו כולו ביתדות (דהתם נמי איכא מחיצות מקום ד' אלא דליכא מקום להשתמש, ולזה מהני הא דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש), שהרי העמוד עולה ומפסיק עד למעלה (וע"ג העמוד הוי רה"י בלא"ה), וז"ש רבנו בסי' שמ"ה דאע"פ שאנו רואים כאילו מחיצות מקיפות שם אין זה מועיל לעשות שם רה"י לפי שאין שם ריוח ד' על ד' להשתמש שם. משא"כ בביצאתא דמישן אי אמרינן גוד אחית הרי ישנם מחיצות המקיפות ד', ומה שחסר מקום להשתמש הרי לזה מהני הא דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש (כתירוץ הגר"ח), משא"כ בלא גוד אחית חסר התנאי הא', שהרי אין כאן מחיצות המקיפות מקום ד' וממילא אינו רה"י, ומה יושיענו זה דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש.
ובזה מיושבים בפשטות ב' קושיות התוס' על פרש"י: מה שהקשו שמחיצות הספינה מבטלות החלל שבין המחיצות משום דלא ניחא תשמישם לק"מ, דלפרש"י הא דליכא מקום להשתמש אינו מבטל המחיצות, אלא שני תנאים הם דבעינן מחיצות ובעינן מקום להשתמש, והכא מחיצות איכא (אי אמרינן גוד אחית) ומקום להשתמש נמי איכא משום דאי בעי מנח עליה מידי. וכן לק"מ מה שהקשו דאפילו בלא גוד אחית להוי רה"י כיון שיכול למלאותו בקני ואורבני, דהא דיכול למלאות לא מהני אלא לענין דחשיב מקום הראוי להשתמש היכא דאיכא מחיצות, אבל לאשוויי מחיצות לא מהני, וכיון דלא אמרינן גוד אחית אין כאן מחיצות. ובזה נתיישבה היטב שיטת רבנו, שפסק לגמרי כרש"י, ואינו סותר למ"ש לעיל סי' שמ"ה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- מזהה
- rh-e181kpmd
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.