מדבר בסדר השתלשלות והתגלות הכוחות, שבבעל תשובה ההתחלה והיסוד היא מהמדות שלמעלה משכל, "מדות דכתר", כנ"ל].
ו. והנה חילוק זה בין דביקות של צדיקים ודביקות של בע"ת, אינו רק במה היא התחלת עבודתם — אם בשכל או במדות — אלא שזהו חילוק גם באופן ומהות הדביקות של "כל חלקי הנפש":
הענין דאהבה "בכל נפשך" של צדיקים, שכל חלקי הנפש שלו הם דבקים בו ית', הוא רק מה שכל תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה (כמ"ש אדמו"ר הזקן לעיל ח"א פ"ד);
משא"כ אצל בע"ת הוא בעומק יותר, דלא רק שכל תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה [שמקיים ציווי ה' במחשבה דיבור ומעשה, ושכלו מלובש בהשגת התורה והמדות מלובשות בקיום המצות כו'מב], אלא, כפי שמדייק אדה"ז כאן, "המדות במדותיו ית' מה הוא רחום כו' והשכל בשכלו וחכמתו ית' הוא עיון התורה דאורייתא מחכמה נפקא וכן המחשבה במחשבתו ית'מג והדיבור בדבר ה' זו הלכהמד וכמ"שמה ואשים דברי בפיך ודברימו אשר שמתי בפיך והמעשה הוא מעשה הצדקה להחיות רוח שפליםמז כמ"שמח כי ששת ימים עשה ה' וכו'", היינו שאין כאן מציאות נפרדת של חלקי נפש האדם שהם מלובשות בעניני אלקות, אלא שכל חלקי הנפש, מדותיו ושכלו ולבושיהם אינם מדותיו ושכלו וכו' של האדם, אלא של הקב"ה, שהמדות אינן אלא מדותיו של הקב"ה, וכן שכלו אינו אלא חכמתו ית', וכן הלבושים מחשבה דיבור ומעשה, שאינם אלא מחשבתו דיבורו ומעשהו של הקב"המט.
והטעם לכל זה הוא לפי שיסוד עבודת הצדיקים הוא מצד השכל, ע"פ טעם ודעת, ולכן אין בעבודה זו ה"חילא סגי", ביטול שלמעלה מטעם ודעת;
משא"כ עבודת הבעל תשובה (בתשובה עילאה) יסודה במדות שלמעלה משכל, מדות דכתר, וכמ"ש אאמו"ר "מה הוא רחום כו' הוא י"ג מדה"ר דכתר", וכיון שזהו יסוד עבודתו, ה"ז משפיע "בכל חלקי נפשו", שגם הדביקות שלהם תהי' ע"ד "מה הוא כו'", באופן של ביטול בתכלית, כפי שהוא מצד הקב"הנ.