25

ועפ"ז מובן בפשטות הטעם שמנה הרמב"ם תש"ר ותש"י לשתי מצות במנין תרי"ג. דלכאורה, אע"פ שאינן מעכבות זו את זו, מאי שנא מציצית, דאע"פ שלבן ותכלת אינן מעכבין זא"ז מ"מ הם מצוה אחת כיון ש"הענין אחד"^כט (כמו שהקשה הרמב"ן^ל)? וע"פ הנ"ל מתורץ, כי תפילין של יד ותפילין של ראש חלוקים בעצם גדרם, דשל יד מצותה מעשה הקשירה, ואילו בשל ראש המצוה היא שיהיו מו­נחים על הראש.

והנה החילוק הנ"ל בין תש"י ותש"ר הוא לא רק בתוכן המצוה (אם הוא הפועל או הנפעל), אלא גם בזמן המצוה, דכיון שבשל יד המצוה היא הקשירה או ההנחה נמצא שקיום המצוה הוא רק ברגע של מעשה הקשירה או ההנחה^לא, משא"כ ב­תפילין של ראש שהמצוה היא שיהיו מונחים על ראשו, נמצא, "דכל רגע ורגע שהוא לבוש מקיים מצוה"^לב [וכפי שמביא בצפע"נ^לג ע"ז מחז"ל^לד עה"פ^לה "בכל עת גו' ושמן על ראשך אל יחסר" — "אלו תפילין", דהיינו תפילין של ראש^לו ("על ראשך"), שבהם דוקא נאמר "בכל עת. . אל יחסר", שמצותן בכל רגע ורגע^לז].

ואין זה סתירה למ"ש הרמב"ם^לח "שמצותן ללבשן כל היום", שזה קאי גם על השל יד — כי זה שצריך להיות לבוש גם בשל יד כל הזמן הוא רק לפי ש"כל זמן שבין עיניך יהו שתים"^ד (כדאיתא בגמרא^ד שזהו הטעם ד"כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד"), היינו שאינו מצות השל יד, אלא פרט בקיום מצות של ראש, שיש דין מיוחד בתש"ר ש"כל זמן שבין עיניך יהו שתים"^ד.

[ועפ"ז מתרץ בצפע"נ^לט הא דכתבו התוס'^מ גבי "סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו", דזהו רק בתפילין (ולא בשוחט עופות הרבה וסח בין עוף לעוף) "שמצוה אחת הן"^מא — דלכאורה צ"ב, שהרי מפורש בש"ס^מב שהן שתי מצות?

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org