3

רוב"^יז, ולא עוד, אלא שאפילו לא רמזה ב"וגו'".

ויש לומר, שזהו יסודו של הרא"ם, שכ' שלפי פרש"י, הפירוש של "לרוב" הוא — "שיבא זמן שתהיו כמותם [ככוכבי השמים] גם לרוב, אבל עכשיו אתם קיימים כיום דהיינו כחמה וכלבנה וככוכבי השמים, אבל לא לרוב".

וצ"ע (קצת עכ"פ) — למה נדחק הרא"ם לפרש ד"לרוב" כאן היינו ריבוי בכמות, ובמילא הוכרח לומר שהכוונה "שיבא זמן שתהיו. . לרוב" — ולא פי' ד"לרוב" כאן הוא מלשון גדולה וחשי­בות^יח, כדמצינו בכמה קראי^יט, וכמו ש­פרש"י^כ התחלת כתוב דידן, "ה' אלקיכם הרבה אתכם" — "הגדיל והרים אתכם" (כדלקמן סעיף ד)?

והרא"ם הכריח כן מדיוק רש"י, שלא העתיק תיבת "לרוב" בהד"ה, שמזה מובן, שרש"י ס"ל ש"לרוב" הו"ע בפ"ע.

אבל צ"ע: (א) פי' הרא"ם ש"לרוב" היינו "שיבא זמן" שיהי' כן, לכאורה קשה להולמו בפשוטם של כתובים. (ב) ועיקר: מה הכריח את רש"י להפריד תיבת "לרוב" מ"והנכם היום ככוכבי השמים"?

ד. ויש לומר הביאור בכל זה:

כוונת רש"י בפירושו היא (לא רק לבאר התיבות שהעתיק בפירושו, אלא) לבאר ולישב את תוכן כללות הכתובים הללו:

בפסוק הקודם^כא, "לא אוכל לבדי שאת אתכם", פרש"י: "אפשר שלא הי' משה יכול לדון את ישראל, אדם שהוציאם ממצרים כו'^כב, אלא כך אמר להם, ה' אלקיכם הרבה אתכם, הגדיל והרים את­כם על דייניכם, נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין. . אם חייבתי ממון שלא כדין נפשות אני נתבע שנאמר^כג וקבע את קובעיהם נפש" — שמזה מובן, שלפרש"י, אין הריבוי במספר של בנ"י גורם לקושי לשפוט אותם, אלא הקושי הוא מפני ש"הגדיל והרים אתכם על דייניכם" ["הרבה" — גדולה וחשיבות];

ולפ"ז צריך לומר, שגם המשך ה­כתוב, "והנכם היום ככוכבי השמים לרוב", בא לתאר גדולתם וחשיבותם של ישראל.

אבל לאידך, בפסוק שלאח"ז^כד מפורש "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים וגו'", שלשון זו א"א לפרשה (כמו "הרבה אתכם") מלשון גדולה וחשיבות, אלא הוא ענין של ריבוי בכמות. ועכצ"ל שאף שעיקר טענת משה "לא אוכל לבדי שאת אתכם" מבוססת על גדולתם וחשי­בותם של ישראל, מ"מ נוגע כאן גם ענין הריבוי בכמות.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org