(יב) בולעת.
אכבד קאי, שפולטת ואינה בולעת, והוא לשון המשנה דתרומות דלעיל1, ולכן אינה נאסרת.
ואפילו לדידן דאמרינן2 חתיכה נעשית נבלה בכל האסורים, לא אמרינן שהקדרה והרוטב נעשה נבלה, ובלע הכבד מן הרוטב שנאסר, לפי שאין הנאסר יכול לאסור אלא במקום שהאיסור עצמו יכול לילך3 (ש"ך4, ופרי חדש5, דלא כרש"ל6).
ואפילו אם בישלו עם הטרפה אינה נאסרת, דלגבי שמנונית נמי אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלעה, דהא מוקי בגמרא למתניתין משום שמנוניתא, ואפילו הכי אינה נאסרת, וכדלעיל7 בשם רש"י (רשב"א8). והרא"ה9 והר"ן10 כתבו, דאע"ג דהא דאוסרת מיירי בכבדא דאיסורא ומשום שמנונית, מכל מקום הא דאינה נאסרת מיירי משום דמא, ובבישלה לבדה קאמר שאינה נאסרת, אבל בישלה עם הטרפה נאסרת. וכתב הפרי חדש11 שיש להחמיר כדבריהם, כיון דיש לומר דלמסקנא לא איירי מתניתין בכבדא דאיסורא כלל, כיון דקיי"ל הכבד אוסרת ואפילו היא של היתר:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור