סימן ג
בבא מציעא
ד' י"[ד], תוס' ד"ה מאי טעמייהו כו' וי"ל, דהנה לכאורה שמואל דמוקי למתניתין כשאין חייב מודה לא אתי שפיר לישנא דמתניתין מפני שבית דין1 כו', אך יש לומר דהכי פירושו שאינו מודה בכתיבת השטר אע"פ שהוא מודה בגוף החוב. והא דפריך הש"ס2 מבני חרי מגבי גבי3, יש לומר על פי מ"ש בחו"מ סי' ק"ד סי"ג4 דמלוה על פה מוקדמת כו', והכי פירושו מבני חרי מגבי גבי קודם בעל חוב מאוחר. והנה הא דבחו"מ היינו למ"ד שעבודא דאורייתא, אבל שמואל סבירא5 שיעבודא לאו דאורייתא, ולדידי' צריך לומר כמ"ש הסמ"ע6 לדעת הרי"ף7 דכששעבד בפירוש מהני, ובשטר אפילו לא כתב בו אחריות כמאן דכתוב דמי משום דטעות סופר הוא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור