...מוידרין הי' טע"ג ששלח את הקאטיאל2, בטח יבוא גם כן ימים אלו לראסטוב (אם ניתן רשות הנסיעה3), וגם ה"ר נטע4 מסתמא יבוא אתו.
בפה זה שני ימים קר וגשם שוטף (היום הי' גשם מעט). יכול להיות שגם בראסטוב כן, והי' טוב שיתמלא הבאסיין והמקוה, למען לידע אם מחזיקים את המים5. והעיקר נוגע בהמקוה עס זאל ניט רינען ח"ו.
טיקטינער6 אמר לי שעשו סתימת מגופה גם להנקב שבמקוה7, היינו במקום הילוך המים מהבאסיין להמקוה עשו סתימה לבד סתימת הבאסיין. וזה למותר לגמרי, כי הכוונה בעשיית הילוך המים מהבאסיין להמקוה שיהי' על גבי לבנים עם צעמענט הוא, בכדי שבהסרת הסתימה מהבאסיין ילכו המים דרך המשכה על גבי קרקע. והסתימה שנעשה בהמקוה סותר לגמרי הכוונה הזאת, כי שם הרי לא יהי' המשכה על גבי קרקע, כי אם הולך ישר להמקוה. ועל כן אינו צריכים הסתימה הזאת, ויהי' סתום רק הבאסיין, ובהסרת הסתימה מהבאסיין ילכו המים בלי עיכוב להמקוה.
ואם סתמו בב' המקומות, צריכים להסיר תחלה הסתימה שבמקוה8, עס זאל אראפ המים שבהצנור ההולך להמקוה, היינו המים שמן סתימת הבאסיין עד סתימת המקוה, ולנגב המים האלו, אויס ויסין טרוקן, ואחר כך לפתוח סתימת הבאסיין.
בכל אופן טוב למלאות תחלה המקוה, לראות אם לא יחסר המים9, ואחר כך לשפוך המים על ידי הנאסאס10, ולנגב היטיב את המקוה11 התחתונה מהמים האלו.
נספח
רשימה12 אודות בנין ותיקון המקוה ברוסטוב
רצון קדשו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע הי' שיעשו מקוה ע"ג מקוה, היינו:
א. שבתחתונה יהיו מי הגשמים, וממעל לרצפה תהי' המקוה ממים הרגילים, אשר בה יהיו טובלים (כ"ק נבג"מ הכריע לעשות את מקוה מי הגשמים למטה מחשש "נתן סאה ונטל סאה" לחוש לדעת הראב"ד13, וכשהיא מלמטה רחוק הדבר שיתערבו, מצד שינוי מדת החום שבמים14).
ב. ההשקה תהי' על ידי נקב שמחזיק טפח על טפח15, ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו: שעכשיו (דהיינו בזמן שהי' הדבור אלי על זה) אינו זוכר אבל הי' לו טעם בזה. שיהיו שני נקבים16 כאלה, אחד במקום אחד והשני בפנה אחרת. וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.
ג. שום נקב בשביל יציאת המים לא יהי' לא בעליונה ולא בתחתונה17, ומקום כניסת מי הגשמים יהי' על ידי נקב בעליונה למעלה ממדת המים בכדי שלא יהא חשש זחילה, ודרך העליונה יכנסו לתחתונה18.
ד. ברצפה אשר בין שניהם יהי' שיש כמדת אדם בערך אמה על אמה, בכדי שאפשר יהי' להכנס דרך שם לתחתונה לנגב אותם בזמן שיצטרכו להחליף את מי הגשמים19, ואת השיש הזה יסירו לגמרי בזמן מילוי מי הגשמים לתחתונה דרך עליונה, ושהמים יעלו על גדות הרצפה20 (על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שכ"ק רבינו הסכים לדברי, אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם, שהיו ממלאים עד שמי הגשמים היו עולים על הרצפה). בשיש הזה באמצעו הי' נקב ההשקה21.
ה. שעור המים בתחתונה הי' כפול22, מחשש אולי פעם יחסרון משעור על ידי רפש עפר שמצטבר למטה, וכשיהי' שעור כפול ישאר שעור אחד ודאי.
ו. אורך המקוה יהי' לא פחות מל"ב וויערשאק23 (היינו 1.42424 מטר), בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, בשים את הראש על השליבה התחתונה. כי כ"ק האדמו"ר בע[ל] הצ"צ אמר לרבנית25, אם כ"ק רבנו נבג"מ, כי ככה עיקר הטבילה26.
ז. המים הכשרים באו על ידי המשכה27 על גבי דבר הראוי לבלוע, אולם גם העליונים שבאו ממפעל המים העירוני נכנסו למקוה העליונה דרך המשכה בתוך הקיר.
ח. פתיחת הברזא בשביל כניסת מי הגשמים לא תהי' במקוה, כי אם במרחק מה מהמקוה, בכדי שלא יבאו ישר מכח אדם, אלא אחר פתיחת הברזא במרחק מה מהמקוה יזרמו לצנור הראוי לבלוע והיינו דרך המשכה28. גם בקיר המקוה העליונה הי' ברזא, למעלה ממדת המים וכנ"ל, אבל אותו היו פותחין טרם29 שפתחו את הברזא השני' הרחוקה מהמקוה, בכדי שלא יהיו כח אדם וכנ"ל.
ט. תמיד רצוי שיהי' מחסן מי גשמים בכדי שיהיו מוכנים להחלפה30, ועל יד המחסן הזה שהי' בקרקע החצר31 יהי' עוד בור ריק, ומשם יהיו פותחים את הברזא אשר בקיר המחסן הזה אשר באדמה, והמים יהיו זורמים דרך צנור ממלט (צמנט) רך הראוי לבלוע.
י. נקוי המקוה הי' על ידי משאבה וצנור גומי32.
יא. לא להשתמש בפקקי גומי, דלפי דעת רבנו נבג"מ הוא דבר המקבל טומאה33.
יב. בשביל זה עשיתי "קלעצל אויסגעטאקט"34 ובתוך אמצעה – ברזא של עץ, וה"קלעצל" הכניסו בבנין הבטון, וברזא של עץ באסיתא של עץ מחזיק היטב35.
יג. הגג דרך עליו עוברים מי הגשמים לא יהיו בו מקומות המעכבים המים, וכל שכן שלא יהיו סילונות פח סתומים. רצוי שהסילון מהגג למטה יהי' ישר בלי ארכובות36. ואחר כך יעברו המים37 דרך צנור בתוך הקרקע עשוי ממלט שיהי' ראוי לבלוע.
יד. את מדת האמה38 למקוה הי' חושב כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע למדת ארבעה עשר וויערשאקעס39 (במדה הרוסית) שהם עולים במדת המטר לסכום של 62.3 סנטימטר. שעור מקוה לפי זה הוא: 725.413.101 מ"מ, והיינו 726 ליטר מים בקירוב.
טו. הברזא ממחסן המים כמובן עושים קצת למעלה מקרקעיתו, למען ישקע למטה כל העפר שבא עם הגשמים מהגג, ועל יד קרקעיתו ממש עושים יציאה לחוץ לביוב (קאנאליזאציע) למען לאפשר נקויו.