אגרת ט'תקצד

ב"ה, כ' מרחשון, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים כו'

הרב מרדכי הכהן שי'

נעם לי לקבל פ"ש מכת"ר על ידי בנו הרב מנחם שי' הכהן ביחד עם ספרו "הכותל המערבי". ות"ח על שימת לבבו לשלחו לי. ובודאי אם הופיעו בינתים עוד עניני דפוס ישלח פרסומיו לכאן לתועלת הרבים, ואפילו אם הפרסומים אינם מענינים שהזמן גרמא, ועל אחת כמה וכמה כספרו הנ"ל – שהוא מענינא דיומא והתקופה.

כמנהג בני ישראל לא להסתפק בשבח ותהילה, כי אם להוסיף הערה וכו' ובפרט בענינים שבדפוס שהם מגיעים לרבים, ולא עוד אלא גם לרבים שבעתיד ולא רק בהוה, מחובתי להעיר הערה כללית, והיא, אשר בספרו האמור באו כמה דברים בחדא מחתא מבלי כל הבדל ומחיצה ביניהם, שזו היא הוכחה לגבי רוב הקוראים אשר סמכותם שוה היא, או עכ"פ בערך זה לזה, אף שלאמתו של דבר רחוקים הם זה מזה, ולפעמים עד – להיפך. ולא עוד אלא שמזה דן הקורא אשר סמכותם האמורה גם בשאר הענינים אחת היא, על כל פנים דומה. ורציניות הדבר בודאי לדכוותי' דמר אינה צריכה ביאור.

אף כי בטח כונתי ברורה, בכל זה ליתר בירור אצטט על כל פנים שתי דוגמאות. בפרק "באגדה" נתערבו ביחד ובסגנון שוה ("האגדה מספרת") הן מאגדה שבתורה עלי' פסקו חכמינו ז"ל רצונך לידע מי שאמר והי' העולם למד אגדה, ובאותה כותרת עצמה מספרי כו' (ע' 71 וכו').

על דרך זה בפרק "קינה ושיר", שבהתחלתו קינה לרבי אלעזר הקליר ועוד – ה"מיוסדת על האגדה שבאיכ"ר", ובאותו פרק עצמו צירף ממחברים אשר עליהם צריך לעורר קינה, וק"ל.

בודאי לא יקפיד כת"ר על הערה האמורה כיון שלדעתי תועלת הרבים בה, שהרי אין בזה ענין של אין צועקין על העבר, אלא לעת"ל – כיון שתקותי חזקה אשר רבות בשנים ינצל כת"ר כשרונותיו שחונן בהם להפצת היהדות המסורתית בכל מקום שידו מגעת, יהדות האמתית, שהאמת הרי שוללת כל עניני פשרה.

בודאי ידוע לכת"ר הערכת רבי אלעזר הקליר וחשיבות פיוטיו על פי האר"י ז"ל החי (פרי עץ חיים, שער א' בתחלתו).

בכבוד ובברכה.

ט'תקצד

נדפסה ב"היכל מנחם" ח"א ע' צז ואילך.

רצונך לידע כו': ספרי עה"פ עקב יא, כב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ב.

שבאיכ"ר: שבמדרש איכה רבה.

רבי אלעזר הקליר וחשיבות פיוטיו: ראה גם שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס סח.