סי' כ"ד ס"ג
מצוה לעשות טלית נאה וציצית נאה, והוא הדין כל המצוות צריך לעשותן בהידור בכל מה דאפשר, שנאמר זה א-לי ואנוהו התנאה לפניו במצוות.
יש לעיין בדעת רבנו בענין דרגת החיוב בהידור מצוה משום זה א-לי ואנוהו, דהנה כאן פתח בלשון "מצוה" (והוא כלשון הפוסקים לקמן סי' תרנ"ו שאם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום מצוה להוסיף עד שליש בדמיו כדי להחליפו ביותר נאה) וסיים בלשון "צריך" דמשמע שהוא יותר ממצוה גרידא (ועיין קו"א סי' ר"נ סק"ב דמצוה בעלמא משכחת לה אף בדבר שמותר גמור מן הדין), ולאידך לקמן סי' ל"ב ס"ח כתב "טוב הוא שישרטט כל השורות כדי שיהיה הכתב מיושר ושוה משום זה א-לי ואנוהו", דמשמע שאפילו מצוה גמורה אין בדבר. וצע"ק1.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור