שם ס"ז
כדי לצאת לדברי הכל אם רוצה לברך להתעטף בציצית, טוב שיניח הטלית קטן על ראשו ורוחב הטלית יהיה לקומתו, שכן הוא דרך העיטוף, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות, ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבשנו.
ובקו"א סק"א: הנה אע"פ שבשו"ע לא נאמר בפירוש שאם מעוטף בו ראשו ורובו מברכין להתעטף, מ"מ מוכרח הוא, דהא טעם המברכים על מצות אינו אלא משום שאינו מתעטף בו האיך יברך להתעטף, וכמ"ש במג"א שכתב לדידן דמברכין על מצות פשיטא דא"צ להתעטף בו ראשו וכו', משמע דס"ל דהא דכתב בש"ע וטוב להניח כו' היינו כדי תשהא הברכה אליבא דכו"ע (אף שבב"י לא משמע כן). הגם שאפשר לפרש דברי המג"א בענין אחר, מ"מ מה שכתבתי הוא ברור ופשוט.
כדברי רבנו משמע בט"ז סק"ז בשם הד"מ1, וכ"כ להדיא בשערי תשובה סק"ג וסק"ז שאם לובש הט"ק בדרך עטיפה מברך להתעטף.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור