בו בחי' אור וחיות מורגש בגילוי גמור אלא הוא בחי' מקור הנעלם לגילוי אור וחיות המורגש הזה שבבינה ונק' חיים בעצם שלמעלה עדיין מבחי' התפשטות גילוי חיות אלא שהוא בחי' מקור מוצא כל גילוי אור וחיות שבא בהשגה כו'. (ומ"ש והחכ' תחי' לא חיות בגילוי אלא הוא בחי' מקור חיים דוקא). וז"ש כאן בהפרש שבין אור אבא דאצי' שנק' מקורא דחיי בבחי' אין והעלם ובין בחי' בינה שנק' חיים בהתפשטות החיות להיותו בא בבחי' השגה למקבל כו'. וז"ש שמים נטלי ממקורא דחיי שהוא בחי' פנימי' דאור אבא מבחי' הג"ר שבו וכמ"ש כי עמך מקור חיים כו' בקדמייתא לפי שאין גילוי אא"ס עצמו רק בכח מ"ה דחכ' תחילה כו'. ופי' שמי"ם אש ומים היינו בחי' חו"ג דאו"א כי אור אימא שהוא ההשגה נכלל באור אבא כי מה שהבינה נק' אלקים חיים בהתפשטות נכלל בעצם שהוא החכ' שנק' חיים כו'. ולכך א' ואינהו מנהרי ומתקני כו' ואינהו לשון רבים שהוא קדש דחכ' שכלול מבינה שנק' מקרא קודש ונק' שמים בכלל ומ"ש מנהרי ומתקני להאי כבוד כו' הנה מבואר למעלה באריכות שהוא בחי' הבירורי' דאו"ח שביומין דחול שנק' כבוד שבא מלמטה למעלה והוא בחי' עיגולים שנק' עזקא כו'. וז"ש מנהרי ומתקני כו' בבחי' או"י ואו"ח שנק' נהירו ונציצו כו' כמ"ש שם באריכות וד"ל. והנה כללות המכוון ממ"ש שמים נטלי כו'. הוא רק לפרש דבריו שא' תחילה במאמר זה דביומא דא אתוסף נהירו בכלא ור"ל שנתוסף בכל ספי' וספי' דזו"נ בפרט נהירו ותוס' זה הוא העיקר ושרש והיינו בחי' חב"ד דכל ספי' ומדה דזו"נ ששורש זה נמשך מבחי' הארת פנימי' דאו"א עצמן בכל האורות דז"א משא"כ ביומין דחול שהי' בהעלם דבחי' חב"ד דכל ספי' מלובש בקטנות דבחי' יניקה כו' כמבואר למעלה באריכות ובחי' פנימי' דאו"א זהו בחי' עצמות ומהות הארת אור המוחין עצמיי' שמובדלים בערך מהיות מקור מוחין למדות כלל וכמו עצם המושכל טרם יבוא ממנה איזה נטי' להורות ע"י איזה טעם לחוב או לזכות וכה"ג והוא הנק' בחי' מוחין דגדלות דאו"א כנ"ל. ומזה נמשך בחי' מוחין דגדלות בפרט בכל ספי' וספי' ביומא דשבת דוקא ולזה א' דאיתוסף נהורא בכולא שהוא ע"י הארת פנימי' ועצמי' המוחין דאו"א בכל בחי' חב"ד דכל ספי' וספי' ולכך הוא מפרש איך הוא חוזר לתחילת הוספת אור העצמי' בשמים עילאין עצמן והוא מ"ש דשמים נטלי ממקורא דחיי אור אבא כו' כנ"ל עד דאינהו מנהרי כו' וד"ל. ומ"ש מרזא דספר עילאה אבא דכולא כו'. הנה מבואר למעלה בענין ספר [וסיפור] וסופר כו'. ובכאן דיבר דרך קצרה בחו"ב דאצי' שהמה נק' ספר בכלל רק שהחכ' שנק' אבא דכולא נק' ספר עילאה ומלובש ברזא דספר אימא עילאה ונכללים שניהם בבחי' הדעת שנק' סיפור וז"ש מרזא דסיפור הכוללם יחד והן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור