RebbeHub
עב · EN
ספרייה

פירוש המילות, ואין נסתר מחמתו

לד, ד

רק בחינת כח ההשגה עצמה טרם שמתחלקת להשגות ששייך לחוץ מן עצם המושג והוא להטות כלפי חסד או כלפי דין וע"כ יש יו"ד שערים של חסד וי' שערים של דין כו' עד י' שערים של הוד כי עיקר המדות הן חמשה חג"ת ונו"ה ויסוד הוא רק בחינת המעבר שבו עובר כל שפע המדות כידוע וזהו שאח"כ נמשכין הנש"ב ביסוד ז"א כו'. ואמנם עכ"ז הן מ"ט שערים במספר מכוון לנגד ז"מ שבבינה בה' מדות כ"א כלול מו"ס הן נ' יו"ד שערים לחסד כו' דהיינו גם מבחינת כח"ב או חב"ד של כל מדה משא"כ בז"מ שבבינה אין שם בחינת ג"ר דכל מדה כו'. ע"כ כל מדה אינה כלולה רק מז' והן זפ"ז שהוא מ"ט אך כללותם הוא בה"ח דאימא בלבד והן ה' תיבין כמשי"ת) (וכמ"ש בענין לך ה' הגדולה כו' כי כ"ל ל"ך נש"ב וכל הוא בהמשכתם ביסוד ז"א שנקרא כל דאחיד כו') אך הוא בחינת נש"ב שביסוד טרם בואם לבחינת המל' הגם שנמשכו ויצאו מבחינת בינה במדות דז"א עדיין הוא בבחי' תרעין עילאין (כמ"ש לך ה' הגדולה כו') (ועז"א שאו שערים ראשיכם כו' וכן נודע בשערים בעלה כו' וכן בשבתו עם זקני ארץ הן בחינת אורות דאו"א עצמן) אבל בבחינת המל' שזהו בחי' הדיבור שבא בהתגלות יש ודבר בדוגמא לדיבור האדם שמגלה מצפון השכל שבמוח ומדות שבלב כו' כידוע נקרא תרעין תתאין כו' וד"ל. ומעתה יתבארו פרטי דברי המאמר במ"ש וכד כולהו אשתלימו ואתנהירו מגו שמשא היינו כאשר נש"ב שביסוד מאירים במל' להיות בבחינת ומדריגה דתרעין עילאין ממש וכמ"ש כאמה בתה דהדיבור אעפ"י שהוא בחינת יש ודבר נבדל מן העצמות אבל ע"י הארת יסוד אבא שביסוד ז"א נמשך מאור נש"ב עצמן בדיבור ג"כ (ע"ד הנ"ל בראי' השכל שבלב שאז גם בחי' ה"ח דאימא שהן נש"ב שבמדות דבינה מתגלי') (והוא ע"י הדעת שמחלק לל"ב חדרים במוח ומתפשט בלב ונק' מפתחא דכליל שית כו' ולכך שית זמנין ה' תיבין שהן שית סדרין עילאין בחינת ו"ק דאימא שכלולים בדעת דאבא כו'). וז"ש סיהרא מתעטרא בגוונא דאימא עילאה שלימא בנ' תרעין ולא כמו שהן בצמצום בדיבור שנקרא תרעין תתאין כו' ודא הוא תורת ה' כו' ה' תיבין עד משפטי ה' כו' והוי' שית זמנין כנ"ל בא לתרץ בזה דהלא שרש הנש"ב אינו רק ה"ח ולמה א' שית זמנין ה' תיבין ומתרץ משום דהוי' באור אבא דוקא ולפי שגילוי נש"ב במל' ע"י אור אבא שביסוד ז"א שהוא בחינת ו"ק שבו (ע"י בחי' דעת דאבא שביסוד הנקרא מפתחא דכליל שית כו') ע"כ הן שית זמנין הוי' דאינון רזא דשמשא עילאה בבחינת ו"ק דאבא עצמו וד"ל (ושית זמנין ה' תיבין הן ל' מעלות דמל'). ומ"ש משה זכה לבינה היינו לשער הנ' שהוא ממוצע בין חו"ב כנ"ל ושרשו ביסוד אבא דפני משה כפני חמה ולכך

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר