התפעלות שכל שבמוח אך הנה אנו רואים שיש בחי' כח ממוצע המחבר ומקרב ליחד התפעלות הלב אל התפעלות המוח והוא בחי' הדעת המתפשט כו' שהוא בחי' כח המושך שבשכל שמושך את הלב שיתפעל גם הוא מהתפעלות המוח וכנראה בחוש שמיד שיתפעל השכל שבמוח באיזה דבר מה שהוכשר מאד במוחו מיד יומשך גם הלב פתאום אחר התפעלות זאת שבמוח בלתי יגיעה ובחירה אלא ממילא ומאיליו נמשך הלב אל אותו הדבר שנתפעל השכל שבמוח והוא מצד כח המושך שהוא בחי' הדעת שמושך את הלב להתפעל באותו ההתפעלות שבמוח ממש כי אין המשכות הלב בהתפעלות זאת התפעלות מורגשת עדיין כהתפעלות אהבה וכעס בלב אלא רק בחי' פנימי' הבל הלב שלא בא בבחי' הרגשה הנ"ל הוא שנמשך והתפעלותו הוא באופן התפעלות שבמוח ממש רק שנמשך מן הלב והיינו בחי' הדעת שבלב כו' שנק' ישראל ברא בוכרא כנ"ל שהוא בחי' הבל הפנימי שבלב שנק' קלא דלא משתמע כנ"ל וד"ל. וזהו ענין ב' מיני הבל שבלב הא' הבל פנימי שבלב שההתפעלות ממנו בא ונמשך אל המוח ששם משכן הדעת שהוא כח המושך ללב אל המוח כנ"ל ואינו מורגש בלב וה"ז נחשב גם הוא בכלל מדות שבשכל שבמוח מאחר שהדע' הזה מושך המדו' שבמוח למשוך גם מדות פנימי' הלב אחריהם כנ"ל והב' מדות שבלב שנולדים במורגש הלב החיצון שבלב שמורכב מאמ"ר גשמי' והן היפוך מהות המדות הרוחני' שבשכל שבמוח וגם נבדלים במהותם ממהות התפעלו' פנימיות המדות שבהבל הפנימי הנמשך אחר המוח שאינו מורגש כלל והיינו ב' מדריגות דיעקב וישראל והן ב' מיני קול והבל פנימי וחיצוני כמ"ש הקול קול יעקב כו' כנ"ל וד"ל:
(לד) ומעתה יובן כללות ענין המאמר הנ"ל מ"ש אין אמר כו' שיש ב' מיני אמ"ר א' בבחי' הבל הפנימי' שבלב הנ"ל שמורכב מאמ"ר רוחני' מרוחני' המוחין שבראש והבל הזה כלול מג' מדרגות אמ"ר שבלתי מורגשים בלב כלל שנק' קלא פנימאה דלא משתמע ונק' ישראל לי ראש והוא ברא בוכרא לאו"א כו' שהוא הדעת שכולל בחי' המוחין דאו"א שבראש (וכמו מוח הדעת שבראש ממש שכולל לב' מוחין דחו"ב שמוח החכ' קר ולח בבחי' החסדים דאבא ומוח הבינה חם ויבש מגבו' דאימא ומוח הדעת כלול משניהם וע"י מתפשט ללב ב' מוחין כלולי' כאלה ממש בהבל פנימי' שבלב שמורכב מאמ"ר שבראש והוא דעת המתפשט כו' שנק' ברא בוכרא לאו"א אבל מוח דעת שבראש שרשו ומקורו הוא ובהגיע הארתו בלב נק' דעת המתפשט ונק' בן כו' והוא בחי' ומדריגה של משה ששרשו בבחי' דעת כידוע בענין משה מלגאו יעקב מלבר כו' שהן ב' הבלים שבלב הבל פנימי' שכלול ממוחין דחו"ב נק' קולו של משה והוא ענין הניגון שאמרו דר"מ הי' מנגן בצלותא כו' כי הגם שקול הניגון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור