ואוחי כו' וכידוע ור"ל בתוכן הכוונה דיום ליום יביע בשבת דוקא דנגידו דהאי טלא נמשך ממקור התענוג העליון הפשוט והשמים מספרים להאי כבוד ע"כ אוחו לאתכללא דא בדא במהירות בלי עיכוב וגם לאתנהרא דא מן דא בדרך עו"ע אוחו במהירות וכולל ב' ענינים ההתכללות דא בדא והשפעת עו"ע וגם בבחי' קוין מתנהרין זמ"ז ומנהרין זל"ז כמ"ש תחילה לאתנהרא דא מן דא ובסיפא לאנהרא דא בדא וכ"ז דוקא במהירות בלי שיהוי ועיכוב כלל משא"כ בשאר יומין דחול אין כ"ז בא במהירות כלל רק בשבת יום ליום יביע כו' וזהו תוכן פשט המאמר. ולהבין ביאור ענינו צריך להקדים תחילה איך שזולת יום השבת אין השפע בא במהירות כ"כ ולכאורה אנו מוצאים גם בשאר שפע שתבוא במהירות גדולה כמו השולח אמרתו כו' עד מהרה ירוץ דברו שנמשך במרוצה ובמהירות וכן בגשמי ברכה הרי יורדין במהירות ולכך נק' גבורות גשמים שיורדין בגבורה כלומר בהתגברות שבא במהירות כי כל שפע שיורד בבחי' התגברות יורד במהירות גדולה כמו שטף מים רבים שנמשכין והולכים במהירות כו' (וכן כל גבורות כח הבא ברשפי אש חמימות שבדמים יש בו מהירות ביותר כטבע החיה שמזג דמה יותר חם מבחי' הגבורות יותר קלה ברגליה לרוץ במהירות מן הבהמה וכן האשה מן האיש וכן החמימות שבזרע שיורה כחץ) אך הנה תחילה י"ל בענין השפע שהוא היפוך המהירות לגמרי אלא אדרבה שיוכל להיות בה מניעה ועיכוב בקל ועיכוב זה היינו שמתעכב השפע במשפיע ואינו יורד למקבל כלל וגם שכבר נמשך השפע אבל נשאר באופן מדריגתו כמו שהוא למעלה במשפיע שאין זה חסד כלל למקבל ודוגמא לדבר זה יובן מענין א' המבואר במ"א באריכות בענין יברכך בכל אשר תעשה דלכאורה זה אינו מובן דלמה צריך לברכה הלא מזונותיו ש"א קצובי' לו מר"ה וכבר נגזר כדי מידתו בר"ה ומה יועיל שיעשה הרבה או מעט לא יוסיף ולא יגרע מקצבה ומדה לפרנסתו שנגזר בר"ה וממילא אינו מובן ענין הברכה במעשיהו כי גם הברכה קצובה ולא יתוסף לו יותר מכפי המדה וגם זה אינו מובן דאם מדתו קצובה למה אמרו אדם נידון בכ"י לפרנסתו וכמ"ש נותן לחם לכ"ב ובכ"י ויום זן ומפרנס כו' ואיך שייך דין אחר גמר דין שבר"ה (ור"ה סבא הי' מבקש טרף מזונו לפני אכילתו גם כשמוכן ועומד כל הסעודה) אך זה יתורץ בענין הקדמה א' דבחי' חסד עליון דא"ס ב"ה יורד ונמשך בבחי' ההשתלשלות עו"ע מאצי' לבריאה ומבריאה ליצירה ומיצירה לעשיה עד החסד הגשמי ליתן טרף ומזון לבנ"א ובהמה כמ"ש נותן לחם לכ"ב כל"ח כו' ואנו אומרים בבהמ"ז הזן את העולם כולו בחן ובחסד וברחמים הוא נותן לחם כו' וזה אינו מובן דמשמע שנותן לחם בחסד וכי יתכן שנותן לחם בלא חסד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור