אגרת ב'תקצא

ב"ה, י"ג ניסן, תשי"ד

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור בעל

מדות תרומיות

ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

לקראת חג המצות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה לאחל לו ברכתי לחג כשר ושמח.

ומענינא דיומא:

אחת ההוראות דזמן חירותנו היא, אשר עם בני ישראל התחיל קיומו בתור עם - בתנאים בלתי מתאימים לגמרי, והיו זקוקים לאמונה במדה היותר גדולה, ובמשך זמן קצר ראו במוחש אשר נתגשמה תקותם בה חיו באמונתם, וגדולה אמונה זו, שאותה אנו חוגגים בחג המצות, אשר הניעה עם שלם, זקנים נשים וטף בכלל, ועד כדי לצאת ממדינה שהיתה המשבירה בר לכל הארץ, מדינה בעלת תעשי' וסדר חיים מפותח ביותר לפי מצב תקופה ההיא ולצאת, כל' הכתוב, למדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב,

וכלשון נביאנו זכרתי לך חסד נעוריך - לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

ובכל דור ובכל יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו יוצא ממצרים ועל ידי אמונתו חזקה באנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים יוצא לחירות מכל המצרים וההגבלות שמבפנים ושמבחוץ.

כמנהגנו לשלוח מצה שמורה לידידים וקרובים, הנני מצרף למכתבי זה שלש מצות שמורות,

כיון שכתושב ארץ ישראל אינו חל עליו חיוב יום טוב שני של גליות,

ובלשון הזהר: מיכלא דאסוותא מיכלא דמהימנותא.

בכבוד ובברכת החג.

Kehot Publication Society · commercial