(ט) אסור.
ובב"י כתב דהלב עצמו מותר גם כן אי איכא ששים. וכן משמע בשו"ע שכתב אסור עד שיהא כו', ואלב עצמו קאי דאסור עד כו'. ורמ"א חולק עליו. ולא כתב ויש אומרים, כדרכו ברוב המקומות, שכל שאינו מבואר להדיא שלא כדבריו כותב דעתו בסתם.
והטעם משום דדם הלב לפעמים מתבשל ומתייבש בתוכו ואינו פולט כלום לחוץ. אבל אם הרתיחה שלטה בו לפלוט לחוץ, אף העוף ממהר לבלוע כמו הלב כדלעיל (הגהות שערי דורא1):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור