אגרת הקדש, פרק כ׳

א[מ: א תשרי] [פ: ד תשרי] אִיהוּ וְחַיּוֹהִי חַד, אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד בְּהוֹן. (פֵּירוּשׁ, עֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת; חַיּוֹהִי הֵן הָאוֹרוֹת, וְ״גַרְמוֹהִי״ הֵן הַכֵּלִים, שֶׁכּוּלָּן אֱלֹקוּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה כוּ׳). וְצָרִיךְ לְהָבִין הֵיטֵב, אֵיךְ הָ״אֵין־סוֹף״ חַד עִם ״גַּרְמוֹהִי״ הֵן הַכֵּלִים, הֲרֵי הַכֵּלִים הֵן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים.

1TWENTY. “He and His vivifications are one, He and His causations are one—in them”¹ (²that is, (in) the ten sefirot of Atzilut.³ “His vivifications”—these are the lights [orot],⁴ and “His causations”—these are the vessels [kelim].⁵ They are all Divinity. But this is not so in Beriah, Yetzirah, and Asiyah, etc.). Now, it needs to be understood well how the En Sof is One with His causations, i.e., the kelim. For the kelim are in a mode of limitation and finitude, as mentioned in Etz Chaim.⁶

באָמְנָם, הַכַּוָּונָה הִיא, לוֹמַר שֶׁהֵן אֱלֹקוּת לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן כְּמוֹ הָ״אֵין־סוֹף״, וְלֹא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת עִילָּה וְעָלוּל לְבַד.

2However, the intention is to say that they are Divinity with respect to creating something out of nothing (yesh meayin), just like the En Sof, and not merely by way of an evolution from cause to effect.⁷

גוּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַמַ״ק עִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת עִילָּה וְעָלוּל, וְכֵן הוּא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, הַיְינוּ, בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַסְּפִירוֹת בַּסְּפִירוֹת עַצְמָן (בִּבְחִינַת הַכֵּלִים), שֶׁנִּקְרָאוֹת ״בְּלִי מָה״ בְּסֵפֶר יְצִירָה, שֶׁאֵינָן בִּבְחִינַת יֵשׁ וּמַהוּת מוּשָּׂג, וּכְמוֹ הָ״אֵין־סוֹף״ דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ״. וּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם וְהַשָּׂגָתוֹ, הָיְתָה מִפֶּרֶק עֶלְיוֹן דְּנֶצַח דִּ״זְעֵיר אַנְפִּין״. וּבְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הֶעָלוּל הוּא מוּקָּף מֵהָעִילָּה, וּבָטֵל בִּמְצִיאוּת אֶצְלוֹ כְּזִיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפַּרְדֵּס מֵהָרַמַ״ק.

3As for the statement of R. Moses Cordovero⁸ that the (creative) development is by way of cause and effect [and it is so stated in the sacred Zohar, section Bereishit⁹], this refers to the evolution of the sefirot within the sefirot themselves¹⁰ (¹¹with respect to the kelim). [Thus in Sefer Yetzirah¹² (the sefirot) are called “bli-mah” (without anything), because they are not in the category of a substance and apprehensible nature,¹³ just like the En Sof “Whom thought cannot grasp at all,”¹⁴ and as it is written: “And My Face shall not be seen.”¹⁵ As for the prophecy and apprehension of Moses our Master, peace to him, it was of the upper rank of netzach of z’eyr anpin.¹⁶] And in the evolution the effect is encompassed by the cause, in relation to which it is essentially nonexistent, just as a ray of the sun is (absorbed) in the sun, as stated in Pardes by R. Moses Cordovero.¹⁷

דוְאַף גַּם צִמְצוּמִים רַבִּים מְאֹד לֹא יוֹעִילוּ לִהְיוֹת גֶּשֶׁם עָב כְּעָפָר, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרוּחָנִיּוּת מִשְּׂכָלִים נִבְדָּלִים אֲפִילוּ שֶׁל הַמַּלְאָכִים, אֶלָּא לִהְיוֹת ״רוּחַ הַבְּהֵמָה״ מִ״פְּנֵי שׁוֹר״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַיֵּין שָׁם.

4Thus even numerous contractions will not avail to there being matter as dense as earth, by way of an evolution from the spirituality of the separate intelligences,¹⁸ (not) even (that) of the angels,¹⁹ except to there being the spirit of animal from the “face of the ox,”²⁰ as explained elsewhere; see there.²¹ The coming about of substantiality ex nihilo (yesh meayin) is in Hebrew²² called “Beriah” (creation).²³

ה[פ: ה תשרי] וְ״יֵשׁ מֵאַיִן״ נִקְרָא ״בְּרִיאָה״ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. [מ: ב תשרי] וַהֲגַם שֶׁהַיֵּשׁ הַנִּבְרָא הוּא גַּם כֵּן כְּלָא חֲשִׁיב קַמֵּיהּ, דְּהַיְינוּ, שֶׁבָּטֵל בִּמְצִיאוּת לְגַבֵּי הַכֹּחַ וְהָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ בּוֹ מֵהַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, שֶׁהַ״קַּו״ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מֵאִיר בָּהֶם, וּכְזִיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים חֵלֶק ב׳ – הַיְינוּ ״קַמֵּיהּ״ דַּוְקָא, שֶׁהִיא יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרֵךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.

5The word Beriah thus denotes an actual creation ex nihilo. (Such) created substance, in fact, is also esteemed as naught before Him;²⁴ that is, it is essentially nonexistent in relation to the force and light that effulges in it from the kelim of the ten sefirot of Atzilut, Beriah, Yetzirah, and Asiyah [in which the gleam (kav) of the light of the En Sof, blessed is He²⁵ radiates], and just as the ray of the sun in the sun, as explained in Likkutei Amarim, Part II.²⁶ However, this is so only “before Him,” relating to His knowledge, blessed be He, from above netherward.

ואֲבָל בִּידִיעָה שֶׁמִּמַּטָּה לְמַעְלָה – הַיֵּשׁ הַנִּבְרָא הוּא דָבָר נִפְרָד לְגַמְרֵי בִּידִיעָה וְהַשָּׂגָה זוֹ שֶׁמִּמַּטָּה, כִּי הַכֹּחַ הַשּׁוֹפֵעַ בּוֹ אֵינוֹ מוּשָּׂג כְּלָל וּכְלָל, וְגַם אֵין עֲרוֹךְ זֶה לָזֶה כְּלָל וּכְלָל, לֹא מִינֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ, מֵהָעֵרֶךְ שֶׁמֵּהֶעָלוּל אֶל הָעִילָּה, שֶׁהֶעָלוּל יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה בְּעִילָּתוֹ וּבָטֵל אֶצְלוֹ עַל־יְדֵי יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה זוֹ, וְגַם בְּמַהוּתָם וְעַצְמוּתָם אֵין הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, רַק שֶׁזֶּה עִילָּה וְזֶה עָלוּל, וְלֹא מִינֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ, מֵהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מַהוּת הַיֵּשׁ הַנִּבְרָא לְמַהוּת הַכֹּחַ וְהָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ בּוֹ לְהַוּוֹתוֹ מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְלָכֵן נִקְרָא ״יֵשׁ״ מֵ״אַיִן״ דַּוְקָא.

6But in relation to the knowledge from below upward, created substance is [in such knowledge and apprehension from below] an altogether separate thing. For the force that effuses in it is not apprehended at all. Also, there is no approximation whatsoever from the one to the other, neither to the whole nor to part of the relation between the effect and cause. For the effect knows and has some apprehension of its cause and becomes nullified in relation to it through this knowledge and apprehension. Even with respect to their nature and essence, there is not such a great distinction (between cause and effect) except that one is a cause and the other is an effect, but nothing whatsoever of the distinction there is between the nature of a created substance and the nature of the force and light that effuses in it to make it ex nihilo into substantiality. That is why (creation) is called precisely yesh meayin.²⁷

ז[פ: ו תשרי] וְהִנֵּה, רֵאשִׁית הַיֵּשׁ הַנִּבְרָא וּתְחִילָּתוֹ, הֵן הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וְגַם הָאוֹרוֹת נֶפֶשׁ־רוּחַ, וְנִבְרְאוּ מִבְּחִינַת הַנְּשָׁמָה דְּי׳ סְפִירוֹת דִבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה שֶׁהוּא אֱלֹקוּת, וְהֵן הַלַּמֶ״ד כֵּלִים דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת. וְכֵן בַּאֲצִילוּת, מֵחִיצוֹנִיּוּת הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת שֶׁהֵן אֱלֹקוּת, נִבְרְאוּ הַהֵיכָלוֹת דַּאֲצִילוּת שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶן בְּחִינַת הָעִיגּוּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת, וְגַם גּוּפוֹת הַמַּלְאָכִים דַּאֲצִילוּת שֶׁהֵן בְּחִינַת יֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה״, שֶׁאֵינָן בִּבְחִינַת בִּיטּוּל לְגַמְרֵי כְּעָלוּל לְגַבֵּי עִילָּתוֹ.

7Now, the kelim of the ten sefirot of Beriah, Yetzirah, and Asiyah, and also the orot [nefesh, ruach²⁸] are the first stage and the beginning of created substantiality (yesh). They are created from the category of the neshamah of the ten sefirot of Beriah, Yetzirah, and Asiyah, which is Divinity.²⁹ And these are the thirty kelim of malchut of Atzilut.³⁰ It is likewise in Atzilut. From the chitzoniyut of the kelim of the ten sefirot of Atzilut [which are Divinity] were created the hechalot³¹ of Atzilut in which the category of the iggulim³² of the ten sefirot vests itself, and also the bodies of the angels of Atzilut³³—which are a form of substantiality (yesh) [as it is written:³⁴ “And His angels He charges with deficiency”³⁵—because they are not wholly in a state of nullification as the effect is in relation to its cause].

ח[מ: ג תשרי] [פ: ז תשרי] אַךְ נִשְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִ״זִּיוּוּג הַנְּשִׁיקִין״, וְכֵן נִשְׁמוֹת הָאָדָם שֶׁיָּצְאוּ מִזִּיוּוּג דְּזָ״א וְנוּקְבָא דַּאֲצִילוּת קוֹדֶם שֶׁיָּרְדוּ לִבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה אֵינָן בִּכְלַל ״יֵשׁ״ וְדָבָר נִפְרָד בִּפְנֵי עַצְמָן, אֶלָּא הֵן מֵעֵין בְּחִינַת אֱלֹקוּת בְּצִמְצוּם עָצוּם, וּכְעֵין הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, שֶׁהֵן בִּבְחִינַת גְּבוּל עַל־יְדֵי צִמְצוּם אוֹר הָאֵין־סוֹף, הוּא הַ״קַּו״ הַמְלוּבָּשׁ בְּנֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלָּהֶם, וּכְמוֹ צִמְצוּם הָרִאשׁוֹן לִהְיוֹת חָלָל וְכוּ׳.

8But the souls of the angels that emerged by the zivvug neshikin,³⁶ and also the souls³⁷ of man that emerged by the zivvug zu’n of Atzilut,³⁸ they, prior to their descending to Beriah, Yetzirah, and Asiyah, are not a level of substantiality (yesh) and a distinct entity on its own. On the contrary, they are of the category of Divinity in immense contraction. They are like the kelim of the ten sefirot of Atzilut, which are in a category of limitation on account of the contraction of the light of the En Sof, i.e., the kav is vested in their nefesh-ruach-neshamah, and just like the original tzimtzum to bring about a void, and so on.

ט(וְאַף גַּם לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ הַנֶּפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה דַּאֲצִילוּת לָעוֹלָם הַזֶּה לַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה מַהוּתָן לִהְיוֹת דָּבָר נִפְרָד מֵאֱלֹקוּת, וְלָכֵן הָיוּ מִסְתַּלְּקוֹת כְּשֶׁרָצוּ לַחֲטוֹא בְּטֶרֶם יֶחֶטְאוּ. וְקָרוֹב לוֹמַר, שֶׁגַּם הָאֲלָפִים וְרִבְבוֹת עָלְמִין דְּיָתְבִין בְּ״גוּלְגַּלְתָּא״ דַּ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״ וּ״זְעֵיר אַנְפִּין״ – אֵינָן ״עָלְמִין״ מַמָּשׁ כְּעֵין הַהֵיכָלוֹת דַּאֲצִילוּת וּבְחִינַת ״יֵשׁ״, אֶלָּא כְּעֵין נִשְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִ״זִּיוּוּג הַנְּשִׁיקִין״, וְנִקְרְאוּ ״עָלְמִין״ לְגַבֵּי בְּחִינַת הַ״גּוּלְגַּלְתָּא״ וְ״דִיקְנָא״).

9(³⁹And even after the nefesh-ruach-neshamah of Atzilut descended to this world to the erstwhile tzaddikim, their essence possibly did not change to become an entity distinct from Divinity. That is why they withdrew when they wanted to sin, before they sinned.⁴⁰ It is feasible to assume that also the thousands and myriads of worlds that are in the gulgalta [skull] of arich anpin and z’eyr anpin ⁴¹ are not really worlds, like the hechalot of Atzilut, and a category of substantiality, but are like the souls of the angels that emerged from the zivvug neshikin and are called worlds in relation to the rank of the “skull” and the “beard.”⁴²)

יאַךְ אֵינָן אֱלֹקוּת מַמָּשׁ לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָצְאוּ וְנִפְרְדוּ מֵהַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת, שֶׁבָּהֶן מְלוּבָּשׁ הַ״קַּו״ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף.

10They are not, however, truly Divinity—able to create something ex nihilo, because they already emerged and became separated from the kelim of the ten sefirot, wherein the kav of the light of the En Sof is vested.

יאשֶׁהָאוֹר הוּא כְּעֵין הַמָּאוֹר, הוּא מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁמְּצִיאוּתוֹ הוּא מֵעַצְמוּתוֹ, וְאֵינוֹ עָלוּל מֵאֵיזֶה עִילָּה שֶׁקָּדְמָה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן הוּא לְבַדּוֹ בְּכֹחוֹ וִיכָלְתּוֹ לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן וָאֶפֶס הַמּוּחְלָט מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם עִילָּה וְסִיבָּה אַחֶרֶת קוֹדֶמֶת לַיֵּשׁ הַזֶּה.

11For the light is like its source,⁴³ i.e., the nature and essence of the Emanator, blessed is He, whose Being is of His essence, and He is not, Heaven forfend, caused by some other cause preceding Himself. He alone, therefore, has it in His power and ability to create something out of an absolute naught and nothingness, without this “something” having any other cause preceding it.

יבוּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיֵּשׁ הַזֶּה הַנִּבְרָא בְּכֹחַ הָאֵין־סוֹף בַּעַל גְּבוּל וּמִדָּה – נִתְלַבֵּשׁ אוֹר־אֵין־סוֹף בְּכֵלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, וּמִתְיַיחֵד בְּתוֹכָן בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, עַד דְּ״אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד״, לִבְרוֹא בָּהֶן וְעַל יָדָן בְּרוּאִים בַּעֲלֵי גְבוּל וְתַכְלִית, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָן בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה.

12In order that this yesh, created by the power of the En Sof, should have a limit and measure, the light of the En Sof was vested in the kelim of the ten sefirot of Atzilut and becomes united in them in so absolute a unity that “He and His causations are one” to create with and through them [especially through their investment in Beriah, Yetzirah, and Asiyah] creatures that have limitation and finitude.

יג[מ: ד תשרי] [פ: ח תשרי] אָמְנָם מוּדַעַת זֹאת, שֶׁעִיקַּר הִתְהַוּוּת הַיֵּשׁ וְדָבָר נִפְרָד לְגַמְרֵי, הוּא מִמַּלְכוּת דַּאֲצִילוּת שֶׁנַּעֲשָׂה עַתִּיק דִּבְרִיאָה, כִּי ״אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם וְכוּ׳״. וְגַם רִיבּוּי הַנִּבְרָאִים וְהִתְחַלְּקוּתָן שֶׁנִּבְרְאוּ בְּכֹחַ הָ״אֵין־סוֹף״ יָחִיד וּמְיוּחָד בְּתַכְלִית – הוּא עַל־יְדֵי רִיבּוּי הָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹצְאִין מִמַּלְכוּת, ״פִּי ה׳״, ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״, וְה׳ מוֹצָאוֹת הַפֶּה הֵן מֵה׳ גְּבוּרוֹת דְּנוּקְבָא.

13However, it is known that the principal coming to be of the yesh and the totally distinct entity is through malchut of Atzilut,⁴⁴ which becomes the atik⁴⁵ of Beriah,⁴⁶ for “there is no king without a people….”⁴⁷ The multitude of creatures, and their division, that were created by the force of the One and absolutely Unique⁴⁸ En Sof, it, too, is from the multitude of letters that issue from malchut—“the mouth of the L–rd” and “All their hosts by the breath of His mouth.”⁴⁹ The five organs of speech⁵⁰ are of the five gevurot⁵¹ of nukva.⁵²

ידוְלָזֹאת נִקְרֵאת ״עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָא״, כִּי בָּהּ נִגְלֶה כֹּחַ אוֹר־אֵין־סוֹף לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי עִילָּה וְעָלוּל, אֲבָל ט׳ סְפִירוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶאֶצְלוּ בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת עִילָּה וְעָלוּל, וְאוֹר הָאֵין־סוֹף הוּא מְלוּבָּשׁ בְּחָכְמָה לְבַדָּהּ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן״, כִּי כֶּתֶר הוּא מְמוּצָּע בֵּין הַמַּאֲצִיל לַנֶּאֱצָלִים, וְיֵשׁ בּוֹ בְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָאֵין סוֹף.

14Thus (malchut) is called alma deitgalya (the manifest world), because through it is manifested the power of the light of the En Sof to create something out of nothing—without recourse to cause and effect.⁵³ The first nine sefirot, however, emanated by a causal evolution, while the light of the En Sof is vested in chochmah only. And that is the meaning of “their beginning⁵⁴ is wedged in their end.”⁵⁵ For keter is the mediator between the Emanator and the emanated,⁵⁶ and the lowest level of the En Sof is contained in it.

טווְלָכֵן נִקְרָא ״כֶּתֶר מַלְכוּת״, כִּי אֵין כֶּתֶר אֶלָּא לְמֶלֶךְ, וְגַם, כִּי בְּחִינָה אַחֲרוֹנָה דְאֵין־סוֹף הִיא מַלְכוּת דְּאֵין־סוֹף, וְלָכֵן גַּם הַמַּלְכוּת דַּאֲצִילוּת נִקְרָא ״כֶּתֶר״ מִמַּטָּה לְמַעְלָה. וּמַה גַּם, כִּי בְּרִיאַת הַנְּשָׁמוֹת – מִמֶּנָּה, לִהְיוֹת יֵשׁ וְדָבָר נִפְרָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, וְנִקְרָא בְּשֵׁם ״לֵידָה״, כִּקְרִיעַת יַם־סוּף דִּ״בְעַתִּיקָא תַּלְיָא״. וְגַם, כָּל גִּידּוּל הַנְּשָׁמוֹת כָּל ז׳ חֳדָשִׁים, מִזִּיוּוּג שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת עַד שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, הוּא כְּמוֹ גִּידּוּל זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָא בְּבֶטֶן ״אִימָּא עִילָּאָה״, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים מֵ״אִימָּא עִילָּאָה״, וּמִלְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין־סוֹף, הַמִּתְלַבֵּשׁ בָּהּ כָּל ט׳ אוֹ ז׳ יַרְחֵי לֵידָה. וְכָכָה הוּא בִּבְרִיאַת נְשָׁמוֹת וּמַלְאָכִים לְעוֹלַם הַבְּרִיאָה.

15That is why (keter) is called keter malchut (crown of sovereignty),⁵⁷ for a crown is but for a king, and, also, the lowest level of the En Sof is the malchut of En Sof.⁵⁸ Consequently, from below upward,⁵⁹ malchut of Atzilut, too, is called keter,⁶⁰ and especially since through it is the creation of the souls which are yesh, separate entities [in the world of Beriah]. This⁶¹ is referred to as leidah,⁶² just as the splitting of the Red Sea—which “depended on atika”;⁶³ also, the whole growth of the souls, throughout the seven months from the conjunctio of Shemini Atzeret to the Seventh Day of Passover, is like the growth of zu’n⁶⁴ in the womb of imma ilaah⁶⁵—by means of the supernal orot of the imma ilaah, and of yet higher, to the En Sof which vests itself in (imma ilaah) throughout the nine or seven months of pregnancy.⁶⁶ Thus it is with the creation of the souls and angels in the world of Beriah.

טזוְגַם, כָּל עִיקַּר וְשֹׁרֶשׁ הַטִּיפָּה שֶׁמְּקַבֶּלֶת וּמִתְעַבֶּרֶת מִ״זְּעֵיר אַנְפִּין״, הוּא מִמּוֹחִין דְּ״אַבָּא וְאִימָּא״, וּבְכָל זִיוּוּג נִמְשֶׁכֶת לְ״אַבָּא וְאִימָּא״ מֵ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״ וְ״עַתִּיק יוֹמִין״, וּמִלְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, רַק שֶׁהַכֹּל בְּהֶעְלֵם בְּמוֹחִין, עַד לֵידַת הַנּוּקְבָא הַנְּשָׁמוֹת וְהַמַּלְאָכִים וְהַהֵיכָלוֹת לְעוֹלַם הַבְּרִיאָה. נִמְצָא, שֶׁזֶּהוּ גִילּוּי אוֹר־אֵין־סוֹף מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי הָעִיבּוּר וְהַלֵּידָה.

16Also, the very essence and root of the “(seminal) drop” which she⁶⁷ receives and (through which) she is impregnated by the z’eyr anpin is of the mochin of abba and imma ⁶⁹ and issues forth to abba and imma with every conjunctio, from arich anpin and atik yomin,⁶⁹ and still higher—up to the En Sof. Everything is concealed, though, in the mochin, until the nukva gives birth to the souls, and the angels and the hechalot for the world of Beriah. Thus it follows that by means of the ibbur and leidah,⁷⁰ there is truly a manifestation of the light of the En Sof.⁷¹

יז[מ: ה תשרי] [פ: ט תשרי] וּבָזֶה יוּבַן, הֱיוֹת הַמִּצְוֹת בְּמַלְכוּת – ה׳ שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳, וְהַתּוֹרָה בִּ״זְעֵיר אַנְפִּין״ – וָא״ו שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳, הֲגַם שֶׁלְּמַעְלָה בַּ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״ הַמִּצְוֹת הֵן בְּ״גוּלְגַּלְתָּא״, בְּ״לַבְנוּנִית״, הִיא הָ״אוּרְחָא״ דִּבְ״פַלְגוּתָא דְשַׂעֲרֵי״, דְּמִתְפַּלְגָא לְתַרְיַ״ג אוּרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא שֶׁבִּ״זְעֵיר אַנְפִּין״, וְשֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה דְּנָפְקָא מֵ״חָכְמָה עִילָּאָה״ הוּא בְּ״מוֹחָא סְתִימָאָה״ דַּ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״, וְהַיְינוּ, הַחָכְמָה דְּטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת, אֶלָּא שֶׁהוּא כְּחוֹתָם הַמִּתְהַפֵּךְ.

17Now it will be clear why the mitzvot (commandments) are in malchut, the hey of the Name of Havaya,⁷² while the Torah is in z’eyr anpin, the vav of the Name of Havaya.⁷³ Above, in arich anpin, the mitzvot are in the “whiteness of the gulgalta, i.e., the path (formed) by the parting of the hairs which divide into the 613 paths of the Torah as it is in z’eyr anpin.”⁷⁴ The root of the Torah [which derives from the supreme chochmah⁷⁴] is in the concealed mochin ⁷⁶ of arich anpin, which is the wisdom behind the reasons for the commandments.⁷⁷ However, it is like a seal in reverse.⁷⁸

יחוְ״נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן״, הוּא כֹּחַ הָ״אֵין־סוֹף״ בָּרוּךְ־הוּא לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן, וְלֹא עַל־יְדֵי עִילָּה וְעָלוּל, שֶׁיִּהְיֶה הֶעָלוּל מוּקָּף מֵעִילָּתוֹ וּבָטֵל בִּמְצִיאוּת, רַק יִהְיֶה הַיֵּשׁ דָּבָר נִפְרָד מֵאֱלֹקוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ־הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הַנִּפְרָדִים, עַל־יְדֵי שֶׁיְּקַיְּימוּ מִצְוֹתָיו שֶׁיְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם, וְ״סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה״.

18Thus “their beginning is wedged in their end,”⁷⁹ i.e., the power of the En Sof, blessed is He,⁸⁰ in order to create substantiality ex nihilo. (Creation) is not by way of a causal development⁸¹ in which the effect would be encompassed by its cause, and essentially non-subsistent, but (in such a way) that the yesh is an entity distinct from Divinity so that the Emanator, blessed is He, can be a King over all separate entities by their fulfilling the commandments which He enjoins upon them, and “the end result of the act is first in intent.”⁸²

יטוְלָכֵן אָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי: ״וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמַּפְסִיק לְלוּלָב וְכוּ׳״, וְ״כָל הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁנִּתְהַפְּכָה שִׁלְיָיתוֹ עַל פָּנָיו וְכוּ׳״, כִּי הַשִּׁלְיָא נוֹצְרָה תְּחִלָּה מֵהַטִּיפָּה, וְהִיא לְבַדָּהּ הָיְתָה עִיקַּר הַוָּלָד עַד מ׳ יוֹם שֶׁהִתְחִילָה צוּרַת הַוָּלָד. וְכָכָה הַמִּצְוֹת הֵן עִיקַּר הַתּוֹרָה וְשָׁרְשָׁהּ, הֲגַם שֶׁהַמִּצְוָה הִיא גוּפָנִית וְהַתּוֹרָה הִיא חָכְמָה, רַק שֶׁזֶּה בְּחִיצוֹנִיּוּת וְזֶה בִּפְנִימִיּוּת, וּכְדִלְקַמָּן.

19That is why they said in the Jerusalem Talmud:⁸³ “Is then R. Shimon not of the opinion that one interrupts⁸⁴ for lulav…,”⁸⁵ and “If one learns with the intention not to practice, it were better for him had his afterbirth been turned over his face…,”⁸⁶ for the afterbirth was formed first, by the (seminal) drop, and until the fortieth day, when the embryo begins to take on form, it alone was the essential substance of the embryo. In like manner, the commandments are the essence and root of the Torah, even though a commandment is corporeal⁸⁷ and the Torah is wisdom.⁸⁸ Only one is in the chitzoniyut,⁸⁹ and the other is in the pnimiyut,⁹⁰ and as (will be explained) further on.⁹¹

כ[מ: ו תשרי] [פ: י תשרי] וְהִנֵּה, כְּמוֹ כֵן מִזִּיוּוּג זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָא דִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה נִבְרְאוּ מֵאַיִן לְיֵשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּתוֹכָן, שֶׁהִיא אֱלֹקוּת, מֵהַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, וְגַם בְּתוֹכָהּ הֶאָרַת הַ״קַּו״ דְּאוֹר־אֵין־סוֹף הַמְלוּבָּשׁ בַּאֲצִילוּת עַד הַ״פַּרְסָא״, וְהֶאָרַת הַ״קַּו״ שֶׁהָיָה מֵאִיר בַּכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דְּמַלְכוּת בָּקַע הַ״פַּרְסָא״ עִמָּהֶם, וּמֵאִיר בָּהֶם בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה כְּמוֹ בַּאֲצִילוּת מַמָּשׁ.

20Now, in like manner, by the zivvug zu’n of Beriah, Yetzirah, and Asiyah are created ex nihilo into substantiality, all that were created, formed, and made by the light of the neshamah within them. For (the neshamah) is Divinity, of the kelim of the ten sefirot of malchut of Atzilut. In it is also contained the radiation of the kav from the light of the En Sof that is vested in Atzilut as far as the prassa (curtain).⁹² This radiation of the kav, that radiated in the kelim of the ten sefirot of malchut, pierced the prassa along with them⁹³ and radiates in them in Beriah, Yetzirah, and Asiyah, just as in Atzilut itself.

כאוְכֵן, גַּם הַ״קַּו״ בְּעַצְמוֹ הַמְלוּבָּשׁ בְּסִיּוּם וְסוֹף נֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דְּ״אָדָם קַדְמוֹן״, שֶׁהוּא סוֹף רַגְלֵי הַיּוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ הַמִּסְתַּיְּימִים בְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, הִנֵּה הֶאָרַת הַ״קַּו״ מְאִירָה מִשָּׁם וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹר הַנְּשָׁמָה דְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה שֶׁהוּא אֱלֹקוּת. וְהֶאָרָה דְהֶאָרָה, מִתְלַבֶּשֶׁת בְּנֶפֶשׁ־רוּחַ דְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וְאַף גַּם בְּכָל הַכֵּלִים שֶׁלָּהֶם. וְהֶאָרָה דְהֶאָרָה דְהֶאָרָה, הוּא בְּכָל הַנִּבְרָאִים וְנוֹצָרִים וְנַעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כּוּלָּם״.

21The same is also with the very kav that is vested in the culmination and end of the n.h.y. of Adam Kadmon,⁹⁴ i.e., the end of the “feet” of its yosher⁹⁵ which culminate in the malchut of Asiyah: a radiation from the kav radiates from there and vests itself in the light of the neshamah of the ten sefirot of Beriah, Yetzirah, and Asiyah, which is Divinity. A radiation from (this) radiation vests itself in the nefesh-ruach of the ten sefirot of Beriah, Yetzirah, and Asiyah, and also in all their kelim, while a radiation of (that) radiation of the (original) radiation is (immanent) in all that were created, formed, and made, as it is written: “The seas, and all there is in them, and You animate them all.”⁹⁶

כבוְכָל זֹאת בִּבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת לְהַחֲיוֹתָם. [מ: ז תשרי]אָמְנָם, מְצִיאוּתוֹ וּמַהוּתוֹ שֶׁל אוֹר הָאֵין־סוֹף – אֵינוֹ בְּגֶדֶר מָקוֹם כְּלָל, וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה, וְ״אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא״ בְּהַשְׁוָואָה אַחַת, וְ״לֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ״ אַף בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִית, רַק, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַקִּיף וְסוֹבֵב, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר הַפֵּירוּשׁ בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים, וְלֹא הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִתְלַבְּשׁוּת הַחַיּוּת לְהַחֲיוֹתָם וּלְהַוּוֹתָם מֵאַיִן לְיֵשׁ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הֶאָרָה דְהֶאָרָה דְהֶאָרָה וְכוּ׳ מֵהַ״קַּו״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

22Now, all this is by way of an extension of the vital force to animate them. However, the essence and nature of the light of the En Sof is in no way subject to space and encompasses all worlds equally: “And I fill the heavens and the earth”⁹⁷ in one equal fashion, and “there is no place void of Him”⁹⁸ even in this physical world.⁹⁹ However, this is by way of “encompassing” and “encircling,”¹⁰⁰ and the meaning of this was explained in Likkutei Amarim.¹⁰¹ It is not in a mode of extension and investment of the vital force to vivify them and make them come into being, ex nihilo into substantiality. (This is) only by a radiation from a radiation of the radiation, and so on, from the kav, as mentioned above.

כגוְגַם מֵאוֹר־אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב וּמַקִּיף לְאַרְבַּע עוֹלָמוֹת אֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה בְּשָׁוֶה, מֵאִיר אֶל הַקַּו הַפְּנִימִי דֶּרֶךְ הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וּבְהֶאָרָתוֹ תּוֹךְ הַכֵּלִים נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ וָעוֹז לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן.

23Also, the radiation from the light of the En Sof which encircles and encompasses the four worlds Atzilut, Beriah, Yetzirah and Asiyah in equal fashion to the inner gleam (kav) is by way of the kelim of the ten sefirot of Beriah, Yetzirah, and Asiyah. By its radiation within the kelim, it confers unto them the power and force to create substantiality ex nihilo (yesh meayin).

כדוּמֵאַחַר שֶׁהַבְּרִיאָה הִיא עַל־יְדֵי הַכֵּלִים, לָזֹאת הֵם הַנִּבְרָאִים בִּבְחִינַת רִיבּוּי וְהִתְחַלְּקוּת וּגְבוּל וְתַכְלִית, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי הָאוֹתִיּוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

24Now, because the creation is by means of the kelim, the creatures are in a category of multifariousness and division, limitation and finitude, and especially so by means of the letters,¹⁰² as mentioned above.

כה[מ: ח תשרי] [פ: יא תשרי] וְעוֹד זֹאת, יֶתֶר עַל כֵּן עַל כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, הֶאָרָה דְהֶאָרָה דְהֶאָרָה, וְכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל הִיא מַרְאָה כֹּחָהּ וִיכָלְתָּהּ בִּיסוֹד הֶעָפָר הַגַּשְׁמִי בְּגִילּוּי עָצוּם, בְּיֶתֶר עֹז מִיסוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִמֶּנּוּ, וְגַם מִצְּבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֵין בְּכֹחָם וִיכָלְתָּם לְהוֹצִיא יֵשׁ מֵאַיִן תָּמִיד, כִּיסוֹד הֶעָפָר הַמַּצְמִיחַ תָּמִיד יֵשׁ מֵאַיִן, הֵם עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת (וְהַמַּזָּל הַמַּכֶּה וְאוֹמֵר ״גְּדַל״, הַיְינוּ לְאַחַר שֶׁכְּבָר צָמַח הָעֵשֶׂב, וְאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ לִצְמוֹחַ מֵאַיִן לְיֵשׁ אֶלָּא מִקּוֹטֶן לְגוֹדֶל, וְלָשֵׂאת פְּרִי כָּל מִין וּמִין בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת. אֲבָל בְּטֶרֶם יִצְמַח לְמִי יֹאמַר כָּל מַזָּל וּמַזָּל לְכָל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת) מֵהַכֹּחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא אַיִן וְרוּחָנִי, וְהֵם גַּשְׁמִיִּים.

25Furthermore, [in addition to all that was mentioned above,] the radiation of the radiation [and all that was said above] manifests its power and ability in the element of the physical earth in an immense manifestation, surpassing the elements transcending it, and even the hosts of heaven. For they do not have it in their power and ability constantly to bring forth something out of nothing (yesh meayin), like the element of earth. (The latter) constantly makes sprout something out of nothing (yesh meayin), namely the herbs and trees—from the vegetative property it possesses, which is non-substantial (ayin) and spiritual, while (the growths) are physical. (¹⁰³As for the mazal¹⁰⁴ that strikes (the herb) and says “grow,”¹⁰⁵—this takes place after the herb has already sprouted. He does not tell it to sprout ex nihilo into substantiality, but only from small to big, and which kind of fruit, to bear, in all its details. For¹⁰⁶ prior to its sprouting, to whom would every herb’s mazal ordain all the details?)

כווְאֵין זֹאת, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרַגְלֵי ״אָדָם קַדְמוֹן״ מִסְתַּיְּימִים בְּתַחְתִּית עֲשִׂיָּה, וְתַחַת רַגְלָיו מֵאִיר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין, בְּלִי הֶפְסֵק רַב בֵּינֵיהֶם, רַק עִיגּוּלֵי ״אָדָם קַדְמוֹן״ לְבַדּוֹ.

26Now all this is so only because the “feet” of Adam Kadmon culminate at the bottom of Asiyah,¹⁰⁷ and “below His feet”¹⁰⁸ radiates the light of the En Sof, blessed is He, which encircles all worlds without any great interruption between them, except for the iggulim of Adam Kadmon only.¹⁰⁹

כזוְגַם הַ״קַּו״ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף הַמִּסְתַּיֵּים בְּסִיּוּם רַגְלֵי ״אָדָם קַדְמוֹן״ מֵאִיר מִמַּטָּה לְמַעְלָה בִּבְחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״, כְּמוֹ שֶׁהַמְלוּבָּשׁ בַּ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״ וְ״אַבָּא וְאִמָּא״ וּ״זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָא״ דַּאֲצִילוּת – מֵאִיר בְּאוֹר חוֹזֵר מִמַּלְכוּת דַּאֲצִילוּת, וּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְ״נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן״.

27Also, the kav of the light of the En Sof, culminating at the ending of the “feet” of Adam Kadmon, radiates from below upward in a mode of or chozer¹¹⁰ just as the investment in arich anpin, abba and imma, and zu’n of Atzilut radiates as an or chozer from malchut of Atzilut, and malchut of Atzilut, from below upward, is a category of keter, and “their beginning is wedged in their end.”¹¹¹

כחוְכָכָה הוּא בְּסִיּוּם הַ״קַּו״ דְּאוֹר־אֵין־סוֹף הַמִּסְתַּיֵּים בְּסִיּוּם הַ״יּוֹשֶׁר״ דְּרַגְלֵי ״אָדָם קַדְמוֹן״ מֵאִיר מִמַּטָּה לְמַעְלָה לִבְחִינַת אוֹר הַנְּשָׁמָה דְּמַלְכוּת דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁהוּא אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, מֵחִיצוֹנִיּוּת הַכֵּלִים דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת.

28It is likewise at the culmination of the kav of the light of the En Sof, culminating at the ending of the yosher of the “feet” of Adam Kadmon: it radiates from below upward¹¹² to the category of the light of the neshamah of the malchut of malchut of Asiyah, which is actual Divinity [(originating in) the chitzoniyut of the kelim of malchut of Atzilut].

כט[מ: ט תשרי] וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתוּב בְּ״סֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים״ פֶּרֶק כ׳, הוּבָא בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים – מִתְלַבֶּשֶׁת תְּחִלָּה הֶאָרָה זוֹ שֶׁל הַ״קַּו״ דְּאוֹר־אֵין־סוֹף בְּאוֹר הָאֲצִילוּת שֶׁבַּעֲשִׂיָּה, וּמִמֶּנָּה לִבְרִיאָה וִיצִירָה שֶׁבַּעֲשִׂיָּה, וּמֵהֶן לִבְחִינַת אוֹר הַנְּשָׁמָה דְּמַלְכוּת דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ כֹּחַ וָעוֹז בְּסִיּוּם הַכְּלִי דְּמַלְכוּת דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה שֶׁבִּיסוֹד הֶעָפָר, וְהוּא מַאֲמַר ״תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ וְכוּ׳״, לִהְיוֹת פּוֹעֵל בְּקֶרֶב הָאָרֶץ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד –

29According to that which is stated in ch. 20 of Sefer Hagilgulim, cited in Likkutei Amarim,¹¹³ this radiation from the kav of the light of the En Sof vests itself first in the light of Atzilut in Asiyah, and from there to the Beriah and Yetzirah in Asiyah, and from these to the category of the light of the neshamah of the malchut of the malchut of Asiyah. And hence is the (creative) power and force in the culmination of the keli of the malchut of malchut of Asiyah within the element of earth.

ל(בְּחִינַת אֵין־סוֹף, וְלֹא בִּלְבַד בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמַאֲמַר ״יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״, וּמַאֲמַר ״תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה״, מֵחָכְמָה דְּמַלְכוּת דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּז׳ יְמֵי בְרֵאשִׁית הֵאִיר בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בְּ״חֶסֶד חִנָּם״, בְּלִי הַעֲלָאַת ״מַיִּין נוּקְבִין״ כְּלָל) –

30This is the constant and everlasting effect, throughout the earth, of the fiat “Let the earth bring forth herbs….”¹¹⁴—(¹¹⁵in a mode of infinitude, and not during the six days of creation only [as is the case with the fiat “Let the waters bring forth an abundance of creeping things,”¹¹⁶ and the fiat “Let the earth bring forth living being”¹¹⁷—from the chochmah of the malchut of the malchut of Asiyah]. For during the Seven Days of the Beginning there shone in this world a radiation from the light of the En Sof in a mode of gratuitous chesed, without any (prior) elevation of mayin nukvin¹¹⁸ at all¹¹⁹).

לאלְהַצְמִיחַ עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת וּפֵירוֹת מֵאַיִן לְיֵשׁ תָּמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, שֶׁהוּא מֵעֵין בְּחִינַת ״אֵין־סוֹף״, שֶׁאִם יִתְקַיֵּים עוֹלָם הַזֶּה רִיבּוּי רִבְבוֹת שָׁנִים – יַצְמִיחוּ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

31—to make herbs and trees, and fruits, sprout ex nihilo into substantiality, constantly, from year to year. This is a kind of degree of infinity, for if this world will subsist for myriads of myriads of years, they will still sprout forth from year to year.

לבאֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת ״מַיִּין נוּקְבִין״, וְהֵם הַזְּרוּעִים וְהַנְּטוּעִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, הֵם כְּמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן, שֶׁהַגַּרְעִין הַנָּטוּעַ אֵין לוֹ עֵרֶךְ כְּלָל לְגַבֵּי הַפְּרִי, וְגַם נֶגֶד כָּל הָאִילָן עִם הָעֲנָפִים וְהֶעָלִין, וְכֵן בְּמִינֵי זֵרְעוֹנִים וִירָקוֹת, וְגַם בְּמִינֵי תְּבוּאָה לְהִתְהַוּוֹת מֵאוֹת גַּרְעִינִין מִגַּרְעִין אֶחָד, הוּא כְּמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַקַּשִּׁין וְהַשִּׁבֳּלִים.

32There are, though, some (plants) which require a (prior) elevation of mayin nukvin [namely those which are sown and implanted]. But these (too, come about) like yesh meayin,¹²⁰ for the implanted kernel is of no estimation whatsoever in relation to the fruit, nor in relation to the whole tree with the branches and leaves. The same applies to the various sorts of garden herbs and vegetables, and also to the various sorts of produce: that hundreds of kernels will come about from a single kernel is like yesh meayin, and a fortiori, with respect to the chaffs and spikes.

לגוְהִנֵּה, הַפֵּירוֹת שֶׁעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת ״מַיִּין נוּקְבִין״, הִיא הַזְּרִיעָה וְהַנְּטִיעָה – הֵם מְשׁוּבָּחִים מְאֹד מְאֹד מֵהָעוֹלִים מֵאֲלֵיהֶן מִכֹּחַ הַצּוֹמֵחַ לְבַדּוֹ שֶׁבָּאָרֶץ, וּמִזֶּה נַשְׂכִּיל הַמְשָׁכוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים בַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה (שֶׁהוּא תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.

33Now, these fruits (that come about) by means of an elevation of mayin nukvin, i.e., by sowing and implanting, they are, by far, superior to those that rise independently from the vegetative property in the soil only. And from this we can understand (the notion of) the elicitations of the supernal orot in Atzilut, Beriah, Yetzirah, and Asiyah (¹²¹which is the purpose for the creation of man¹²²), as explained elsewhere.¹²³

לד[מ: י תשרי] [פ: יב תשרי] וּמִזֶּה יוּבַן הֵיטֵב בְּעִנְיַן סֵדֶר מַדְרֵגוֹת: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת עָפָר, מַיִם, אֵשׁ, רוּחַ, שֶׁאַף שֶׁהַחַי הוּא לְמַעְלָה מֵהַצּוֹמֵחַ, וְהַמְדַבֵּר – לְמַעְלָה מֵהַחַי, אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַחַי נִיזּוֹן וְחַי מֵהַצּוֹמֵחַ, וְהַמְדַבֵּר מְקַבֵּל חַיּוּתוֹ מִשְּׁנֵיהֶם, וְגַם חָכְמָה וָדַעַת, שֶׁ״אֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ׳אַבָּא׳ וְ׳אִימָּא׳ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן כוּ׳״, וַ״עֲדַיִין לָא אֲכִילְנָא בִּישְׂרָא דְתוֹרָא כוּ׳״, כִּי הוּא בְּחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מִתַּחְתִּית הָעֲשִׂיָּה, שֶׁמִּתְגַּלֵּית שָׁם בְּיֶתֶר עֹז, הֶאָרָה דְהֶאָרָה כוּ׳ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמֵהַ״קַּו״ אוֹר־אֵין־סוֹף שֶׁבְּסִיּוּם ״רַגְלֵי הַיּוֹשֶׁר״ דְּ״אָדָם קַדְמוֹן״ בִּבְחִינַת ״אוֹר חוֹזֵר״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

34And from this we can understand clearly the subject of the order of levels pertaining to the inorganic, vegetative, animal, and articulate [which correspond to the aspects of earth, water, fire, and air]. Though the animal is more sublime than the vegetative, and the articulate is more sublime than the animal, nevertheless, the animal is nurtured and lives by the vegetative, and the articulate receives his vitality from both, even wisdom and knowledge. For “A child does not know how to call ‘father’ and ‘mother’ until it has tasted grain”;¹²⁴ and “I had not yet eaten the meat of oxen….”¹²⁵ This is the aspect of the or chozer: from below, from the bottom¹²⁶ of Asiyah [where there is an exceedingly strong manifestation of the radiation of the radiation…from the light of the En Sof which encircles all worlds, and from the kav from the light of the En Sof at the culmination of the “feet” of the yosher of Adam Kadmon] upward, in a mode of or chozer, as mentioned above.

להוְיוּבַן הֵיטֵב בָּזֶה טוּב טַעַם וָדַעַת, מַה שֶּׁמַּלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה ״פְּנֵי שׁוֹר״ וּ״פְנֵי נֶשֶׁר״, נֶהֱנִים מְאֹד וְנִיזּוֹנִים וּמִסְתַּפְּקִים מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף הָעוֹלָה אֲלֵיהֶם מֵהַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּכְדִקְדּוּק לְשׁוֹן הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: ״וְאִתְהַנְיָין מִיסוֹדָא וְעִיקָּרָא דִילְהוֹן״.

35And it will be clearly understood from this, the best of discernment and knowledge, how it is that the supreme angels of the Merkavah—“the face of the oxen, and the face of the eagle”—¹²⁷derive great enjoyment and are nurtured and content from the spirit of the cattle and fowl that ascends to them from the sacrifices on the altar, and as the sacred Zohar expresses it subtly:¹²⁸ “And they derive enjoyment from their element and essence.”¹²⁹

לווְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה דַּעַת לְנָבוֹן נָקָל לְהָבִין, עַל־יְדֵי כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, גּוֹדֶל מַעֲלַת הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, אֲשֶׁר הֵן תַּכְלִית יְרִידַת הַנְּשָׁמוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״, וְ״יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא״:

36Now, after these words and this truth,¹³⁰ knowledge comes easy to the discerning¹³¹ to understand from all the above the great advantage of the operational commandments.¹³² For they are the purpose for the descent of the souls to this physical world, as it is written: “To practice them this day”;¹³³ and “Better one hour of repentance and good deeds in this world than all the life of the World to Come.”¹³⁴

לזעד כאן מצאנו מכתב ידו הקדושה

37Until here we found of his holy writing.¹³⁵

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org