פורים תשט״ו

תוכן ענינים

• שמחת פורים למעלה מהגבלה. בשעת ביטול הגזירה הי' בסדר והדרגה ואח"כ "ונהפוך הוא"; קיום התורה ומצוות בטבע. (ס"א)
• בפורים הגבלה הכי גדולה בזמן מי"א עד ט"ו, ולאידך גיסא שמחה למעלה מהגבלה. תנועת המסירות נפש אצל כאו"א גם בימינו. (ס"ד)
• ג' דרגות: מוקפות חומה, פרזות, כפרים - בעבודה; יש להזהיר מעמלק גם בביהמ"ד, וע"י תנועת הביטול. (ס"ז)
• מכיון שהרוגי מלכות נכסיהם למלכות לא החרימו את בית המן (אע"פ שהי' מזרעו של עמלק). וההוראה בעבודה שבשביל הפצת התורה אינו נוגע הישות מזה. ואע"פ שיהי' לו גאוה אש של פנימיות התורה וועט אים דורכברעכן, ויעשהו לכלי חדשה. (ס"ט)
• הטעם שצ"ל עבודה דמסירות נפש (ובאמצע השיחה אמר שמי שרוצה עשירות שיגביה את ידו, וכשלא כולם הגביהו אמר ע"ז שלא ניצלו את העת רצון) מכיון שדיו לעבד שיהי' כרבו, וגלו לבבל שכינה עמהם; הצלחה בדירה בתחתונים דוקא בעבודה בעומק תחת. (סי"ד)
• טבילה במקוה צ"ל כולו (גם השערות) וביום הפורים החיוב הוא לבסומי - היינו לטבלו כולו במי הדעת. (סי"ח)/
• מגבית עבור קופת רבינו, והתנדבות לקופת צדקה בהתוועדות דפורים. (סכ"א)
• מסירות נפש פירושו ביטול רצונו לרצון האדון; פירוש מאמר אסתר "לך כנוס את כל היהודים"; מצד שהי' צ"ל קבלת עול בענינים פשוטים דוקא. (סכ"ב)
• צ"ל "והדריך רשעים תחתם" כדי לשבור הקליפה ובכח משה רבינו יכולים לפעול הכל; ענין "עטרת זהב גדולה" שקיבל מרדכי. (סכ"ה)