פורים תשכ״ח

תוכן ענינים

• ענין השמחה השוה בכל המועדים, והמיוחד שבכל מועד בפני עצמו; בענין הנגינה, הקשר ד"ושמחת בחגך" לפורים. (ס"א)
• פורים נחשב כמועד בלשון בני אדם ובהלכה, ואפי' נעלה מכל המועדים. (ס"ב)
• פורים, ענינו "עד דלא ידע", ולכן: א) בתענית צמו אפי' קטנים, כי כאן לא נוגע דוקא גדול בשכל וכו' אלא כולם בשוה (למעלה מהשכל), ב) מרדכי הפגין מיד את יהדותו ("איש יהודי") בלי חשבונות מצד שכל, ג) בסופו של דבר - אחר הנצחון - נשאר בתואר זה "ומרדכי היהודי משנה למלך וגו'". (ס"ג)
• ב' דרגות בתשובה: תשובה דנינוה - בגויים (משנה רק העתיד), ותשובת ישראל (אפי' את העבר), בפורים למדו (ע"ד התענית) דוקא מתשובות נינוה. (ס"ד)
• דוקא ע"י התוקף בתורה, יום טוב, תפילין, ומילה בא ב"אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטו; מלחמת המן במיוחד על ענינים אלו דתורה ותפילין כו'. (ס"ה)
• ההכרח להפיץ היהדות, ולהביא ה"אורה וגו'" לכל שבע ועשרים ומאה מדינות המלך. (ס"ז)
• ההתחלה (בכלל, ובכל יום) הוא אמנם במסירות נפש (מודה אני) אבל צריך לפתוח בענין התורה, "אורה זו תורה". (ס"ח)
• בארוכה ע"ד העונש שבא בעיקר מצד "שנהנו" מסעודתו וכו' (ואין זה סתירה לההנהגה של (כמה מ)הנשיאים שהתנהגו בהתרחבות); וביאור (בענין זה) בתניא פ"ח. (ס"ט)
• הוראה מהתמימות של הטף, הרצון של אמותיהם שיאכלו, וביטול רצונם כששמעו רצון מרדכי; ע"ד מגבית עבור קופת רבינו ושייכות הענין לפורים. (ס"י)
• להמשיך את ההתוועדות. (סי"א)