פורים תשכ״ו

תוכן ענינים

• סיום עבודת פורים - שמחה "עד דלא ידע". (ס"א)
• גזירת המן (על כאו"א מישראל) היתה מפני שהפריע לו "נקודת היהדות" (שנמצאת אצל כל יהודי) ושמצד זה "לא יכרע ולא ישתחוה". (ס"ב)
• ביאור המדרש (אסת"ר ז, יז) בענין הג' פסוקים שאמרו התינוקות למרדכי ("אל תירא גו'", "עוצו עצה גו'", ו"עד זקנה גו'") - ג' דרגות בחינוך. (ס"ג)
• הוראה מסיפור המגילה - שלא התביישו מזה ש"דתיהם שונות מכל עם" אלא אדרבא - צ"ל תוקף אצל יהודי לכל עניני תורה ומצוות - לימים אלו. (ס"ה)
• הוראה מזה שלאחרי שהרכיב המן את מרדכי ברחוב העיר, "שב לשקו ולתעניתו", אעפ"י שלפי תכסיסי המלחמה כבר ניצח. (ס"ו)
• הוראה מקריאת היום טוב בשם "פורים" (- בלשון פרסי) ולא "גורלות" (בלשון הקודש), כי יהודי גם בהיותו במסחר ומדבר בלשון פרסי וכו' צריך לדעת שפורים - היינו עניני העולם אינם דבר בפני עצמו אלא הם רק התרגום דהרי "הוא הגורל" (ס"ז)
• מגבית עבור קופת רבינו, כפי נדבת לבו הטהור, באופן דעד דלא ידע. (ס"ט)
• הכרח בלימוד פנימיות התורה; לימוד משמיטה ויובל ע"פ חסידות - תחלת העבודה צ"ל הבנה (שמיטה), ואח"כ "תכלית הידיעה שלא נדעך" (יובל). (ס"י)
• שייכות שיעור חומש היומי עם פורים דהרי שם הובא: א) מקור ל"מרדכי מן התורה" (- "מר דרור"). ב) ענין העגל (- שייך ל"נשתחוו לצלם"). (סי"א)
• טעם קריאת המגילה על שם "אסתר". (סי"ב)
• מעלת ענין "כפר" - וטעם לקריאת השם "כפר חב"ד". (סי"ג)
• העצה היחידה ללחום בעמלק שבכאו"א, היא עבודת התפלה - וכמו שרואים בפעם הראשונה "ירים משה ודיו" (- ענין התפלה). (סי"ד)
• הוראה מקביעות שנה זו (שקריאת פ' עמלק היא צמוד ומיד לפני פורים) דמן "נזכרים" באים מיד ל"נעשים". (סי"ד)
• אמירת לחיים; ע"ד לימוד הלכות פסח (שלושים יום קודם החג). (סט"ז)