פורים תשכ״ד

תוכן ענינים

• "ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'" אבל זה נמשך גם בעתיד ("וזכרם לא יסוף וגו'"), ולכן בהבדלה מוסיפים "כן תהי' לנו". (ס"א)
• ההוראה האמתית מהמגילה, שבכדי להגיע לאורה ושמחה וגו' כפשוטו צ"ל אורה זו תורה, שמחה זו יום טוב וכו', כדרשת רז"ל. (ס"ב)
• תוספת ביאור בטעותו של המן המתבטא במשל (המובא במדרש) לציפור שרצתה לייבש את הים ע"י שתוציא במקורה את המים ליבשה. (ס"ג)
• ג' ענינים בפורים: כתיבת המגילה, קריאת המגילה, והיום טוב, ובהנוסחאות המובאות בזה בבבלי ובירושלמי בבקשות אסתר ומרדכי, ואופן העבודה של כאו"א מהם. (ס"ה)
• החילוק בין דרגת מרדכי בהיותו חבר הסנהדרין, ובין יציאתו והתעסקותו בעניני עולם העשי' ו"ידיו מלוכלכות בשפיד ושלי' כדי לטהר אשה לבעלה", ובאותיות דנגלה, וההוראה בעבודה. (ס"ו)
• אודות המנהג לעשות מגבית עבור "קופת רבינו" וההוספה שצ"ל בזה בפרט בפורים - בלי גבול כמו במצות פורים (דיוק ל' הרמב"ם בהוספה שצ"ל במתנות לאביונים). (ס"ז)
• ההוראה לכל אשה בישראל ממגילת אסתר, שאע"פ שלא מוזכר בו שמו של הקב"ה מ"מ פועלים ש("ספר") זה יהי' נעלה מכל הנבראים, וכמו"כ מעניני חול צריך להעלותם לקדושה נעלית (הן בעולם הדיבור ואפי' בעולם המעשה). (ס"ח)
• בפורים היו ישראל בגלות (ולא כבחנוכה שהיו על אדמתם) ויהודי צריך לצאת בנשמתו מהגלות ועי"ז יצא גם הגוף; פורים - כפורים: ביום הכיפורים בזמן (ועבודה) הכי נעלה צריך לעבוד ביד שמאל דוקא - לגלות מעלת בעלי תשובה - וכמו"כ (ויותר מזה) בפורים שמהפכים גם את "בית המן". (ס"ט)
• ביטול ההגבלה דגזירת המשקה (ג' כוסיות) ליום זה. (ס"י)
• ביאור בסידור ההלכות ברמב"ם "הל' ערכין וחרמין, הל' כלאים, הל' מתנות עניים"; בט"ו באדר מכריזין (קודם) "על השקלים (ואח"כ) ועל הכלאים"; ביאור בב' הזמנים שמכריזים על כלאים בראש חודש ובט"ו באדר. (סי"א)