פורים תשכ״ט

תוכן ענינים

• ההוראה ממגילת אסתר בהתחלתה "ויהי בימי אחשורוש" אין ויהי אלא לשון צרה; אפילו במצב הטוב ביותר, עד כדי כך שמרדכי יושב בשער המלך והכל מתנהג לפי הוראות מרדכי מ"מ ה"ה בצרה כל זמן שלא נמצא תחת מלכות בית דוד. (ס"א)
• ביטול גזירות רעות - דוקא ע"י שמחנכים את הילדים על טהרת הקודש לימוד התורה וקיום המצוות כמו מרדכי, שאסף ילדים ולמד עמם תורה וזה דוקא בטל הגזירה. (ס"ב)
• כדי להצליח בדבור עם המלך להשפיע על המלוכה צריך להיות מקודם איש יהודי שכופר בעבודה זרה, ואז דוקא מצליחים, ולא כהטועים שחושבים שצריכים בראשונה להתאים את עצמם לעניני המלוכה; לאלה שניתנו להם כשרונות ויש להם השפעה בבית הספר או קהילות וכו' צריכים לנצל זאת במילואם וע"י זה יצליחו בענינם הפרטיים ג"כ. (ס"ג)
• התאמת דברי המדרש "ויהי בימי אחשורוש - מי שראשית ואחרית שלו", עם דרך הפשט שהי' עת צרה בגשמיות. (ס"ד)
• טענת המן היתה ש"למלך אין שווה להניחם" היות ו"דתיהם שונות מכל עם", ולכאורה אין רואים שטענה זו נתבטלה (כ"א שאסתר מצאה חן בעיני המלך, ואחשורוש נתן לה את בקשתה ושאלתה - לבטל הגזירה), והביאור בזה; כמה שאלות בפירוש רש"י עה"פ (בשלח יד, ז) "שש מאות בחור וכל רחב מצרים וגו' - טוב שבמצרים הרוג", איך זה מתאים עם פשוטו של מקרא, ומדוע לא הבהירו זאת במשך כל הדורות. (ס"ו)
• אע"פ שיהודי צריך לפעול גם בבית המלך, מ"מ צריך להזהר שלא יגרום לידי קנאה וכו'; וההוראה מזה. (ס"ז)
• כמה דיוקים באגרת התשובה (פ"א) במה שמביא מראה מקום (כמ"ש ביואל וכיו"ב) והביאור בזה שיש כו"כ ענינים בתענית. (ס"ח)
• הביאור בפירוש רש"י "טוב שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו"; וההוראה מזה לפועל. (ס"ט)
• אודות המגבית עבור קופת רבינו, הנהגת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע; שייכות המגבית לפורים; לימוד מהאריז"ל, הוצאה מהכיס מבלי הבט על הסכום. (ס"י)
• המגילה נקראת בשם מגילת אסתר והקשר המיוחד של המגילה לנשי ובנות ישראל. (סי"א)
• "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", וכמובן שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, רחבות בגשמיות ובפרט לאלו שיצאו כעת מאחורי מסך הברזל. (סי"ב)
• אלו שהבטיחו לקופת רבינו - יכפילו את נדבתם ב' פעמים וד' פעמים ככה. (סי"ג)