פורים תשל״ה

תוכן ענינים

• ההקדמה לקביעות ימי הפורים הי' ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ליקר", ולכל לראש הכוונה בזה כפשוטו, ו"כן תהי' לנו" בימים אלו. (ס"א)
• פירוש הגמרא על הפסוק "ליהודים היתה אורה - זו תורה, שמחה - זה יום טוב" אינו סותר לפשוטו של מקרא, אלא אדרבא, פירוש זה נותן ביאור באפשרות "היתה אורה וכו'" בזמן "דאכתי עבדי דאחשורוש אנן". (ס"ב)
• ההוראה מקביעות פורים בשנה זו ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות - שלימוד התורה ("אורה - זו תורה") וכן שמחת יום טוב ("שמחה - זה יום טוב") יהיו באופן ד"טוב לשמים וטוב לבריות". (ס"ג)
• גזירת המן נתבטלה ע"י שמרדכי היהודי לקח את ילדי ישראל - תינוקות של בית רבן ולמדם תורה, וההוראה מובנת - שבכדי לבטל גזירה וכו', הוא ע"י לימוד תורה עם תשב"ר; סיסמת הילדים שלמדו אצל מרדכי הייתה "אתך אנו בין לחיים ובין להיפך החיים", ומזה הוראה נפלאה באופן החינוך של ילדי ישראל, שמטרת החינוך אינה (רק) בכדי להוסיף לו ידיעות וכו', אלא בעיקר שהלימוד יפעל עליהם במעשה בפועל, עד למסירות נפש. (ס"ד)
• (המשך מס"ב) פירוש הגמרא "ששון - זו מילה, ויקר - אלו תפילין" בא לבאר אפשריות "ששון ויקר" ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן". (ס"ה)
• עה"פ "ורצוי לרוב אחיו" (שנאמר גבי מרדכי (י, ג.)), אומרת הגמרא "מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין על שפירש מדברי תורה" - ב' שיטות בסנהדרין ושיטת מרדכי הוא עיקר ענינם של הסנהדרין; כל "מנהיג" צריך לדאוג לטובת הרבים ולא לטובת המפלגה; ב' השיטות בסנהדרין הוא ע"ד החילוק בין הבבלי להירושלמי בענין דומה, וסיפור הרגצ'ובי בזה; עיקר העסק צ"ל לטובת הרבים - וגדול זכותם ואשרי חלקם של ה"טנקיסטים" (למבצעים צריך גם רשות ההנהלה); אודות חוק "מיהו יהודי". (ס"ו)
• "את מאמר מרדכי אסתר עושה" ו"איזוהי אשה כשרה העושה רצון בעלה" ומ"מ דוקא האשה נקראת "עקרת הבית" מפני שדוקא היא עושה בפועל ("איזוהי אשה כשרה, העושה וכו'"). (ס"ח)
• מגבית עבור קופת רבינו. (ס"ט)
• יישר כח לכל המתעסקים במבצעים בכלל וב"מבצע נרות שבת קודש" במיוחד; לדאוג שכל ילדה מגיל שלש ומעלה תדליק נש"ק. (ס"י)