אגרת ה'שצח

ב"ה, כ"ה ניסן, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ' ניסן והקודמיו.

לפלא על עסקני אנ"ש שכותב אודותם והבאים בבקורת על כל הנעשה בכרם חב"ד באה"ק ת"ו, שמאין למ דו השיטה לישב בחבוק ידים, אף שמעריכים את עצמם שלו היה הדבר נעשה על ידם היה זה לעילא ולעילא, והרי מאמר רז"ל כל מי שיש בידו למחות, אין דוקא הכוונה מחאה נגד דבר בלתי רצוי, אלא ה"ה מי שיש בידו לעשות ואינו עושה כו' ובפרט בכל ענין של חב"ד שכ"א מהם מביא איזה תועלת בהפצת המעינות חוצה, שזהו מצוה ממש ומצוה מדאורייתא ברורה ולא רק כמצוה הכללית דת"ת שגם היא כנגד כולם, אלא שע"י הפצת המעינות מחזקים ומוסיפים חיות בקיום כל המצות עשה של זה שבאו אליו המעינות ומונעים אותו מכמה מעשים אשר לא תעשינה, שלולא ידעו ע"ד המאור שבתורה זוהי פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתור החסידות, הי' מיקל בהם ובעוה"ר ישנם גם כאלו שהיו נכשלים בהם, ר"ל, וק"ל...

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial