הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'
על של עתה באתי לשלוח בזה ברכותי לקראת השנה הבע"ל, לכתיבה וחתימה טובה בכל, לו ולכל אשר לו יחיו.
מוסג"פ הקונטרס לר"ה, אשר זה עתה הו"ל ובימים אלו, אשר היחיד הוא כציבור דכל השנה (ר"ה יח, א), בטח ישתדל שכל יחיד ויחיד אשר השפעתו עליו, יהגה בקונטרס זה, כולו או במקצתו עכ"פ. ולב ישראל ער הוא, ובפרט בזמן דקירוב המאור אל הניצוץ (קונטרס העבודה ספ"ה).
ובשנה זו דיו"ט של ראש השנה יום הראשון חל בשבת,
הנה ידוע דיום א' הוא יומא דדינא קשיא (פע"ח שר"ה פ"ד ובכ"מ) וע"י תק"ש נמתקים. וביארו רז"ל בלקו"ת ובכ"מ, דבשבת אין לזה צורך לתק"ש, כי כל פעולות תק"ש נעשים עתה מלמעלה. מובן במילא אשר גם בענין הרוחני דתק"ש, שהוא ענין התשובה כמ"ש הרמב"ם ומבואר בקונטרס המוסג"פ, כן הוא שנעשה כ"ז מלמעלה מה שבשאר השנים צריך להעשות באתדל"ת.
והנה בכלל, הרי דענינים הבאים באתדל"ת יש בהם יתרון שהם של קיימא, המטה נזדכך, באופן כזה דוקא נשלמה הכוונה העליונה שהיא עבודת המטה דוקא בתומ"צ.
ויתרון הענינים דאתדל"ע שהם בעילוי שלא לפי ערך, כיון שניתנים מלמעלה.
ועפהנ"ל מובן, דהיתרונות דשני האופנים גם יחד ישנם בר"ה שחל להיות בשבת.
וראה בלקו"ת שה"ש ד"ה להבין כו' שהאתדל"ע כו' גודל העילוי שבזה.
ויש להמתיק עוד, ששם ובד"ה רני ושמחי בתו"א וש"א מדבר בלע"ל, ולכן אין צריך האתדל"ע שום קישור באתדל"ת. משא"כ בנדו"ד שקדם לזמן דלע"ל, נזקקו לאחיזה עכ"פ באתדל"ת. ולכן זה גופא שאין תוקעין ביו"ט שר"ה שחל בשבת, כי נעשה באתדל"ע, בא בציווי התורה, ומקיים עי"ז גזירת חז"ל, אלא שהוא באופן שלילי, ואינה מצוה אלא רק גזירה וסייג, ואכמ"ל יותר.
הקונטרס לח"י אלול נשלח לו, וכן להרר"מ שי' פערלאוו, ע"פ האדרעסע שלהם באולם וידרשום משם.
תוכן מכתבו מי"ב אלול מסרתי ונתקבל - בחיוך של שביעות רצון.
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub