אגרת תקכד

ב"ה, כ"ב אלול, תש"ט

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

לקראת השנה הבע"ל אביע איחולי, שיתברך עם כל אשר לו בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בכל מכל כל.

מוסג"פ הקונטרס לר"ה אשר זה עתה הו"ל, וטוב עין הוא יבורך, לזכות בו את הרבים באופן היותר מוכשר.

ומענין ורמז דשתא דא:

(ר"ה פ"ד מ"א) יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה.

הנה מצות תק"ש בר"ה ענינה תשובה, וכמו שפירשה הרמב"ם בהל' תשובה פ"ג ה"ד ונתבאר בקונטרס המוסג"פ באר היטב.

- וי"ל דיוק ל' הרמב"ם שם "בראש השנה" שהוא למעוטי תק"ש דיובל דרמז אחר בהם -

והנה התשובה היא לפי ערך ההנהגה במשך ימי השנה ועל ההנהגה במשך ימי השנה. ולכן הנוהג במנהג ד"א, בל"ט מלאכות דימי החול, הנה גם ר"ה ותק"ש שלו "חלים" בימי החול. אבל ת"ח שאין להם בעולמם אלא עסק התומ"צ, חפצי שמים ולא חפציך דימות החול (שבת קי"ג ע"א), ולכן נקראים ת"ח שבת (זח"ג כט ע"ב. ומרומז בשבת קי"ט ע"א: ר' אמי ור' אסי מכתפי כו' אילו איקלע לן ר' יוחנן כו'), הרי אצלם הוא דין דיו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. ולכן אין תוקעים במדינה, דאין להם עסק שם כלל, ובמכ"ש מכה"ג, דת"ח קודם לכה"ג (סוף הוריות) ועל כה"ג נאמר ומן המקדש לא יצא. ותורתו מצלא עליו.

- ולהעיר מרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז. ב"ב (ח' ע"ב) השתא נמי דעתאי עילויהו ורבנן מאי כו' תוד"ה זה סוטה (כ"א ע"א) ועוד -

אבל לא תימא דאין כלל תק"ש בת"ח, כי במקדש - מקום שאין שם שייכות לעניני חול, שהרי לא יכנס אדם להר הבית כו' (סוף ברכות) - היו תוקעין, כי גם בזה צ"ל תשובה, וע"ד מרז"ל ברכות (כ"ח:) בר"נ בן הקנה וריב"ז, עובדא דרע"ק אליבי' דתי' הר"י מקורבייל בתוד"ה מבטלין כתובות (י"ז ע"א), עובדא דירוש' פסחים פ"ג ה"ז ועוד.

והשי"ת יחזירנו בקרוב ממש בתשובה שלמה ונזכה מיד (בל' הרמב"ם תשובה פ"ז ה"ה והעתיקו אדמו"ר הזקן באגרת התשובה פי"א) לגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו.

מכתבי עם הקונטרס לח"י אלול ודאי קיבל במועדו.

החותם באיווי כתיבה וחתימה טובה

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial