אגרת א'תלא

ב"ה, כ"ג שבט, ה'תשי"ב

ברוקלין, נ.י.

הגאון המפורסם לתהלה, וו"ח אי"א חו"ב

סועו"ה,

מרא דע[ו]בדין טבן, וכו' וכו'

כהדר"ג מוהר"ר אליעזר שליט"א אב"ד

דסינסינטי

שלום וברכה!

נודעתי אשר מלאו לכהדר"ג שליטא שבעים שנה, וליום הולדתו השבעים, הנה חבר אני לכל דורשי שלומו וטובתו המאחלים לו כל טוב.

יאריך השם יתברך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, לשגשג בתורה ולהרבות בצדקה ומעשים טובים לטובת הכלל ובפרט.

כאיחולי מכבדו ומברכו.

נ.ב. במשנה ספ"ה דאבות, בן שבעים לשיבה. וביתר ביאור בב"ב (עה, א) אין שיבה פחות משבעים. וכ"פ בשו"ע יו"ד ר"ס רמ"ד. אבל בסידור האריז"ל (בתחלתו - דיני ביהכנ"ס) כתב דצריך לקום מפני בן ששים שנה (הובא בברכ"י יו"ד שם). והוא עפמש"כ בתקוני זוהר (תכ"א ע' נו, א) לית שיבה פחות משתין כו' בן חמשים לזקנה.

- כן מוכח טעם האריז"ל בשער המצות שלו ובס' הליקוטים. והנה במנחת חינוך מצוה רנ"ז פירש פסק האריז"ל משום דחשש לדעת התרגום. ואולי אשתמיטתי' מש"כ בשעהמ"צ ובס' הלקוטים הנ"ל. ובלא"כ - מצינו כמה פוסקים דיש להחמיר כדעת הזוהר גם במקום דפליג על הש"ס, אבל אין סברה כזו בנוגע לפלוגתת התרגום והש"ס. -

ויש לומר דגם הירושלמי והבבלי פליגי בפלוגתת הזוהר והש"ס, כי הירושלמי ס"ל דמנו"ן ואילך לא הוי כרת, ולבבלי מסמ"ך ואילך (תוד"ה אשרת, יבמות בתחלתה. ועיין מראה הפנים, ירושלמי ריש מס' בכורים).

ובזה יובן גם כן השינוי בהסוגיות דבסוגיא דבבלי (מו"ק כח, א) איתא: שבעין שיבה אבל בירושלמי (בכורים) ליתא.

ותיקוני הזהר ה"ה תלמודי' דארץ ישראל, ובמילא אזיל בשיטתי'.

ויעויין בספרים שהובאו בשדי חמד כללים מע' זקן. ובס' קהלת יעקב (לבעהמח"ס מלא הרועים) מע' שיבה.

Kehot Publication Society · commercial