סי' ת"ק סי"ז
ואפילו קודם סעודת שחרית אינו רשאי למלוח הבשר שאינו רוצה לאכלו ביו"ט אלא מליחה שהיא כדי להוציא את הדם, אבל לאחר שנמלח הבשר מליחה זו אסור לו לחזור ולמלחו פעם שנית כדי שלא יסריח וכו'. אלא כיצד יעשה שלא יסריח אחר שמלחו להוציא את דמו, לא ידיחנו מיד, אלא ישהנו במלחו עד קרוב לי"ב שעות כמ"ש ביו"ד סי' ע' ואח"כ ידיחנו. ובליל יו"ט שני יכול לחזור ולמלחו ע"י שיערים על כל חתיכה לומר מזו אוכל למחר.
מקור דברי רבנו הוא במג"א סקי"א, אלא שהמג"א כתב בתחלת דבריו שימלחנו כדי להוציא דמו ויניחנו במלח עד לאחר יו"ט, ואח"כ כתב במוסגר וז"ל: עיין ביו"ד סי' ע' ס"ה דיש אוסרין לכתחילה, או לאחר שמלחו והדיחו מולחו בליל יו"ט ע"י הערמה, שאומר מזו אוכל למחר. עכ"ל.
וכדי שלא לשווייה להמג"א (בתחילת דבריו) חולק על הסכמת השו"ע ונ"כ וכל האחרונים ביו"ד שם שלכתחילה אסור להשהות הבשר במלחו לאחר י"ב שעות, מסתבר שדבריו במוסגר הם כעין חזרה מדבריו הראשונים (כדרכו בכ"מ שתחילה מבאר ההלכה כפי הנראה בהשקפה ראשונה, ואח"כ שולל ביאור זה מתוך המבואר במק"א).
ואפשר שאף מ"ש רבנו "ישהנו במלחו עד קרוב לי"ב שעות" מקורו בדברי המג"א. והיינו דמ"ש המג"א "עיין ביו"ד וכו' דיש אוסרין לכתחילה" כוונתו דכיון שיש אוסרין לכתחילה להשהותו יותר מי"ב שעות אין להניחו עד לאחר יו"ט אלא קרוב לי"ב שעות בלבד, ואם די בזה כדי שלא יסריח מוטב, ואח"כ ממשיך "או לאחר שמלחו והדיחו מולחו בליל יו"ט", היינו שאם לא די בשהייתו קרוב לי"ב שעות כדי שלא יסריח יכול לחזור ולמולחו בליל יו"ט שני (דאל"כ תיבת "או" אין לה פירוש). והכי נמי דייק לשון רבנו, שכתב תחלה בהחלט "כיצד יעשה וכו' ישהנו וכו' ואח"כ ידיחנו", ואח"כ שינה בלשונו וכתב "ובליל יו"ט שני יכול לחזור ולמלחו" (ולא "יחזור וימלחנו"), היינו אם לא די במליחה הראשונה, והן הן דברי המג"א.
[ועיין במחה"ש שפירש דברי המג"א "מולחו בליל יו"ט" דקאי אליל יו"ט ראשון, שאז ימלחנו להוציא דמו וידיחנו ומיד אח"כ ימלחנו שנית. ופירוש זה קשה להולמו בלשון המג"א דמשמע שבא להורות תקנה למליחת שחרית. ולפירוש רבנו דקאי אליל י"ט שני א"ש]1.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור